בין הקטבים

להדליק את האור, לכבות את האש - #ביןהדרכים 5 - תא”ל ערן אורטל

תפיסת ההפעלה לניצחון במעגל ראשון מעוררת דיון מקצועי ער, ויכוחים ראויים ו... לא מעט ציניות. במאמר זה פורס הכותב את גישתו לגבי הרפורמה המרכזית הנדרשת לדעתו במבנה הכוח הצה"לי. מהותה – ניצול תמרון בשטח האויב לחשיפתו ושלילת יכולת השיגור שלו, "להדליק את האור ולכבות את האש". גישה זו ממוקמת בתוך תפיסת ההפעלה לניצחון, אך לטענת הכותב נדרשת להיות מרכזית ודומיננטית יותר. על־מנת להעמיד את הדיון בתוך הקשר תפיסתי ואסטרטגי פורס הכותב שלוש גישות עקרוניות נפוצות בשיח התפיסתי הנוכחי וטוען כי הגישה שהוצגה היא המתאימה יותר לצה"ל.

קריינות - יחידת הבט

המילואים יבלום - השינוי בתפיסת הלחימה של צה"ל - #ביןהדרכים 6 - סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק

מהו תפקיד המילואים בצה"ל? גישתו של בן־גוריון לפיה "הסדיר יבלום והמילואים יכריע" נזנחה עם השנים וכיום מרבית כוחות המילואים עוסקים בבט"ש ורמת כשירותם המבצעית אינה הולמת את אשר צפוי להם בזמן מלחמה. מאמר זה יתאר את תהליך הדעיכה במעמד מערך המילואים וינתח את מקורותיו ואת השלכותיו. לבסוף, יציע המאמר שורה של המלצות לשיפור בכשירות המערך בהתאם לתפיסת הניצחון ולתר"ש תנופה.

 

קריינות: ישורון תורג'מן 

מהלומה רב ממדית בתפיסת הניצחון - #ביןהדרכים 7 - אלוף עמיקם נורקין

מאמר נוסף בפרוייקט #ביןהדרכים!

 

מטרת המאמר היא הבהרת מרכזיותה של המהלומה הרב־ממדית בתפיסת הפעולה המתגבשת של צה"ל, וחשיבותה בקיצור משך הלחימה ובהשגת ניצחון ישראלי. המאמר מסביר את עיקרי תפיסת הפעולה הצה"לית ולאורה את התכלית, את המהות ואת הרב־ממדיות של המהלומה. הרב־ממדיות של המהלומה תתבטא בשני אופנים: בצד האדום מדובר על פגיעה באויב על שלל מערכיו בממדים השונים, ובצד הכחול, שילוב כוחות רב־זרועיים בצה"ל כדי לייצר אפקט דרמטי של הלם אצל האויב. המחבר מתאר את ייחודה של המהלומה האווירית ואתגריה, תוך התייחסות לדרך שעבר חיל האוויר בשנים האחרונות לביסוס יכולתו המשמעותית למימושה.

 

לקריאת המאמר - https://bit.ly/3v8NTny

 

קריין: גור מורד

הגנה רב ממדית - #ביןהדרכים 8 - אלוף הרצי הלוי

במסגרת תהליך העבודה לתר״ש "תנופה" הובלתי מטעם הרמטכ״ל את צוות ההגנה הרב-ממדית. בעיני הכותב נכון בתקופה זו להשקיע יותר ביכולות ההתקפיות למיניהן על מנת להביא לפגיעה הנדרשת באויב בזמן מלחמה, אך ערכם של הישגי ההתקפה בהחלט תלוי באיכות ההגנה הפועלת לצידם. במאמר זה ינסה הלוי, להביא את ניתוח האיומים, את ההזדמנויות שישנן ובעיקר את המשלימות החשובה שיכולה להיווצר בין יכולות ההתקפה לבין יכולות ההגנה.

קומנדו מאז ולתמיד - #ביןהדרכים 9 - תא"ל אבי בלוט

לאור אתגרי צה"ל של ימינו מול צבאות הטרור, חמאס וחזבאללה, צה"ל נדרש להגדיל את אפקטיביות התמרון הצה"לי. כך קבע הרמטכ"ל ביציאה לדרך בסדנת הניצחון, וכך מגדירה תפיסת ההפעלה שהופצה זה מכבר. כותב המאמר, מפקדה השני של עוצבת הקומנדו הישראלית, מבקש להציע שכלול לדפוס הפעולה שיביא לקפיצת המדרגה הנדרשת. בשונה מהניסיון ההיסטורי, שמלמד כי שיטות גרילה אומצו ע"י ה'חלש' במלחמתו כנגד ה'חזק', מציע כותב שורות אלו כי שיטות הגרילה, הנמצאות בלב תחום הקומנדו, ישולבו באופן רחב ויאומצו ע"י הצבא הסדור והחזק באזור. הקמת עוצבת הקומנדו לפני חמש שנים הוסיפה כלי מבצעי בארגז הכלים של צה"ל, ושימוש מושכל בכלי זה, כשצורת קרב פשיטה תחזור להיות 'מלכת הקרב' באופן תעשייתי ורחב, כחלק בלתי נפרד מלוחמה רב-מימדית, תוכל להוות רכיב משמעותי בניצחון המיוחל.

 

הפתולוגיה של העליונות - #ביןהדרכים 10 - מר שמואל שמואל

צבאות מדינתיים במערב מתקשים לשמר את עליונותם הצבאית ביחס לאויבים חדשים, ממעצמות עולות, כגון סין ועד לצבאות טרור, כגון חזבאללה. המאמר טוען כי ייתכן ועצם הציפייה של אותן מדינות לשמר את יתרונם הטכנולוגי־צבאי לאורך זמן, הוא אשליה יקרה שראוי לוותר עליה. המחבר מציע גישה חלופית לשימור עליונות במסגרתה על אותם צבאות, ללמוד להילחם ללא עליונות טכנולוגית ועם דגש על ממדים "רכים" של עליונות, כגון אימונים ותחבולה. 

מבצע ”מוקד” - עוגן או משקולת תפיסתית - #ביןהדרכים 11 - תא”ל (מיל’) אפרים סגולי וסא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק

מבצע "מוקד", שפתח את מלחמת ששת הימים, נחשב עד היום לאחד המבצעים האוויריים הנועזים והמבריקים ביותר בתולדות הכוח האווירי. חיל האוויר הישראלי תקף את חיל האוויר המצרי בהפתעה מוחלטת והשמיד אותו לחלוטין בעודו על הקרקע, במבצע שארך שלוש שעות.

במבצע "מוקד" הדגים חיל האוויר הישראלי את היכולת הייחודית של הכוח האווירי לרכז מאמץ ולתקוף מספר רב של מטרות במקביל בזמן קצר מאד. יכולת זו באה לידי ביטוי בחיבור טוב בין יכולות מודיעיניות לאיסוף ויכולות אופרטיביות לבין תכנון ושליטה. הצלחה התלויה במידה רבה בכך שלכוח האווירי תינתן אפשרות להגיח בהפתעה.
לטענת כותבי המאמר, בעקבות "מוקד" השקיע חיל האוויר מאמץ גדול בתכנון ובביצוע מהלכי פתיחה למערכות השונות. מהלכים אלה אכן הצליחו לרוב, אולם לא תמיד השפעתם על התוצאות הסופיות של המערכות הייתה משמעותית, למעט מבצע "מוקד" עצמו. הסיבה לכך הייתה תהליך עיצובי ותכנוני לא מעמיק ולא שלם, שלא חיבר בין המהלך הפותח לבין המשך המערכה וסיומה.

חלקו של חיל האוויר ומעורבותו בתהליך המלא היו חלקיים.

מכאן עולה השאלה האם ייתכן שההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד" קיבעה את החשיבה בחיל האוויר ומיקדה אותה במהלך הפתיחה על חשבון ההסתכלות הכוללת על המערכה? לצורך דיון בשאלה זו עוסק המאמר ברלוונטיות הרעיונות העומדים מאחורי מבצע "מוקד" – מתקפת מנע ומתקפה מקדימה – במלחמות סימטריות ואסימטריות מ-1967 ועד ימינו, התבוננות בתהליך למידה שהתקיים בחיל האוויר בתחילת שנות האלפיים ועד כמה יושמו התובנות אליהן הגיע החיל.

 

קריין: גור מורד

לא על חיל האוויר לבדו - #ביןהדרכים 12 - אל”מ (מיל’) פרופ’ אלון קדיש

חיל האוויר וצה"ל במלחמת ששת הימים - קריאה מחודשת בספרו של עזר ויצמן "לך שמים, לך ארץ" המבקשת, לאור פתיחת הארכיונים של צה"ל לאחר 50 שנים למלחמה, לשפוך אור על משמעותו של מבצע מוקד על הכרעת המלחמה בכלל, וניתוח האופן בו ויצמן תפס את מקומו של חיל האוויר במלחמה וביחס למשימת צה"ל. "שילוביות נוסח ויצמן הייתה הפעלה נפרדת למטרה כללית משותפת - ניצחון", כותב מחבר המאמר, ובכך מנסח את ההיסט ומסביר מדוע השתרשה בזיכרון הישראלי ההבנה כי אותו מבצע שפתח את המלחמה נתפס כזה שהכריע אותה, למרות שניכר כי לא אלו היו פני הדברים בעיני כל הנוגעים בדבר. הכותב מבקש להצביע על קושי היסטורי ועכשווי כאחד, על יכולתו של צה"ל מבחינה תרבותית, ואף גנטית אולי, ליישם את תורת הקרב המשולב.

 

קריין: ישורון תורג'מן

Special Episode - Operational Design

Brigadier general Eran Ortal will explain what is design and how should senior military leadership use this powerful approach in order to improve there ability to understand and cope with a complex and dynamic reality.

 

Picture Credit:  * Government Press Office *‏ ARAD SHLOMO‏

Music Credits:

Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod

https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

(הוקלט באנגלית לטובת שותפינו בסדנה בינ"ל)

בגרות ארגונית למימוש טרנספורמציה דיגיטלית - #ביןהדרכים 13 - תא”ל זיו אבטליון ואל”מ אלי בירנבאום

"מדברים על... ולא יודעים לעשות את..." מהווה אמירה גנרית היכולה להתאים לתחומים חדשניים רבים בכלל ולתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל בפרט. בתוכנית הרב שנתית של צה"ל – 'תנופה', הדיגיטל מהווה את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר, יתר על כן ההשתנות (הטרנספורמציה) הדיגיטלית. מחד, אין מפקד בכיר בצה"ל שלא מדבר על ההשתנות הדיגיטלית, כמו גם יודע לחברה היטב לפן המבצעי, כמנוף להשגת עליונות (במימדים הקלאסיים: האוויר, הים, והיבשה, אך גם במימד הלחימה הדיגיטלי). מאידך, השאלות הגדולות צצות ועולות דווקא בהקשרי ההשתנות התרבותית, או במילים אחרות, איך ההשתנות בתרבות הצה"לית מאגברת, יחד עם הזדמנויות הדיגיטל, את יכולות צה"ל ובתוך כך יצירת תהליכים ארגוניים עם הגיונות מערכתיים חדשים, מתואמים ומותאמים.

 

קריין: גור מורד