בין הקטבים

פרק המבוא לקורס השתנות צבאית של מרכז דדו. הפרק עוסק במושגים ובגישות המרכזיות בתחום ההשתנות הצבאית ומעניק למאזין היכרות ראשונית עם התחום. נשמע על הוגים שונים ונבין למה כל לובש מדים שרוצה לקחת חלק בתהליך השינוי שעובר צהל בימים אלה צריך להכיר את היסודות התיאורטיים וההיסטוריים של תפיסת ההפעלה החדשה

 

מגיש: סא"ל איתי חימינס, רע"ן פיתוח הידע, מרכז דדו

"אין דבר מעשי יותר מתאוריה טובה", אמר קורט לוין. עניינו של מאמר זה הוא בהגות צבאית ובהעמדת תאוריה חדשה – מסגרת תפיסתית, המאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הגיע צה"ל לעליונות צבאית בעשורים האחרונים וגם כיצד היא נשחקה. באמצעות בחינת מקרי מבחן פותחה טרמינולוגיה חדשה – "תשלובת התגוננות־תקיפה", כצורה המערכתית המסבירה כיצד נקלע צה"ל ל"תחרות המטחים" ולהתמודדות מול דחיקה אסטרטגית. המשֹגה זאת מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה ואת החשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.

 

לקריאת המאמר

שיחה בין ליאור רשף ומר שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, המבוססת על מאמרו, שהתפרסם ב"בין הקטבים" בנושא "הפתולוגיה של העליונות". במהלך השיחה מסביר מר שמואל מדוע אין דבר כזה עליונות צבאית, ומרחיב על מאמרו מתי הפתולוגיה התפתחה במיוחד בהיסטוריה הישראלית וכיצד היא משפיעה גם על בניין הכח ויחסי צבא-חברה.

הפודקאסט הנו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית"

 

לשמיעת המאמר המוקלט של מר שמואל שמואל ראו - "הפתולוגיה של העליונות" -  #ביןהדרכים10 

לקריאת המאמר 

 

שיחה בין ליאור רשף לדנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, המבוססת על מאמר שיתפרסם בקרוב בכתב העת "בין הקטבים", בנושא "המב"ם - עבר, הווה ועתיד". השיחה עוסקת במערכות שבין המלחמות, אותן מוביל צה"ל בעשור האחרון, ברקע ההיסטורי של המב"ם ובהשפעות של המב"ם על צה"ל היום ועל כיוונים אפשריים להתפתחות המב"ם בעתיד.  

למאמר המוקלט - #ביןהדרכים1 - המערכה שבין המלחמות - אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי

שיחה בין ליאור רשף וסא"ל (במיל') דביר פלג, חוקר במרכז דדו, המבוססת על מאמרו שהתפרסם בבין הקטבים בנושא שחיקת העליונות של צה״ל הנובעת מהשתנות האויבים ואימוץ אש מדויקת מנגד. בשיחה מסביר דביר למה חשוב שצבא יחזיק מודעות ומסגרת תיאורטית, תוך הדגמת אופן התפתחות המסגרת התיאורטית כתחרות למידה בין צה״ל לאויביו. ההמשגה החדשה שהמציע דביר במאמרו מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה והחשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.

לשמיעת המאמר המוקלט - #ביןהדרכים14 - מטריות, קשתות ובועות: שוחקי העליונות הצבאית של ישראל.

המאמר נכתב ופורסם כשהאלוף חליוה שימש כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, ועודו רלוונטי לבניין הכח הצה"לי בפרט ועל חשיבה של "אוקיינוסים כחולים" בכלל.

תקציר המאמר: צה"ל לכוד במעגל קסמים שבו כל מבצע דורש יותר השקעה ומספק פחות הישגים. עלות הפלטפורמות שעומדות במרכז הרכש והמו"פ מתייקרת באופן מעריכי, והאחזקה, הלוגיסטיקה והתחמושת גם כן, כך ש"אורך הנשימה" – משך הזמן שצה"ל מסוגל להמשיך במבצע – מתקצר. שילוב של תפיסת מודיעין ואש מנגד עם פלטפורמות מתקדמות מייקר את העוצמה הצבאית, ללא צמיחה מקבילה בתועלת האסטרטגית. כך לכוד צה"ל במלכודת של "עוד מאותו דבר", שכל מאמץ להשתחרר ממנה אפקטיבי פחות מקודמו. הבעיה נובעת מהימנעות מקרב יבשתי ומכישלון להחיל רשתיות בכוחות המתמרנים. הטמעת טכנולוגייה רשתית ברמה הטקטית הזאת יכולה לספק מענה זול (יחסית) למשבר העומד בפני צה"ל, ולאפשר לו להעז לסמוך שוב על כוחותיו המתמרנים.

מתוך "בין הקטבים", גיליון מס' 9, בניין הכח - חלק ג', דצמבר 2016

קריין: גור מורד

מתוך "בין הקטבים" מס' 34, בשיתוף קורס מפקדי אוגדות, בנושא מצביאות

משה דיין היה דמות שנויה במחלוקת, אך ללא ספק הייתה לדמותו השפעה רבה על אופי המדינה והצבא. מאמר זה יסקור את התנהלותו לאורך השנים, גם כאשר היה הרמטכ"ל וגם כאשר היה שר, מכיוון שונה מהרגיל. הכותב שם הדגש על דיין ה"מנהל" ופחות על דיין ה"מנהיג", ולכן יפורטו יותר ההיבטים האזרחיים שבשגרה ופחות היבטים צבאיים ומלחמתיים. כיום חלק נכבד מההתנהלות של דיין לא הייתה מתקבלת על הדעת, למשל העובדה שרוב זמנו היה פנוי למחשבות וריק מפגישות או התפרצות לבסיס מבלי להתייחס לש"ג. אך זה גם הייחוד הטמון בו ובדרך פעולתו, "אסטרטגיה מתהווה", כלומר אדם העושה את הנכון למציאות העכשווית ומסתייג מהליכים קבועים שמתבצעים ללא מחשבה.

קריין: ישורון תורג'מן

שיחה של ליאור רשף עם ד"ר (סא"ל במיל') משה אלבו העוסקת בהשתנות הצבאית של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים, אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה הארוכה מול ישראל.

האסטרטגיה של חזבאללה עברה, להערכתו של אלבו, שינוי מתפיסת הגנה של "עמידה איתנה" לתפיסת התקפה, ומתפיסת "ניצחון באי הפסד", "לניצחון בנקודות" במערכה הבאה. יתירה מזאת, ההשתנות המערכתית שחזבאללה עבר בעשור האחרון, לא קשורה רק להיבט הצבאי, אלא גם להיבט התפיסתי-רעיוני: חזבאללה כבר לא תופס עצמו כ-"מגן לבנון" גרידא, אלא כארגון בעל אסטרטגיה מדינתית ואזורית, שפועל לממשה הלכה למעשה.

תהליך זה מגלם הזדמנות עבור צה"ל בניהול המערכה מול חזבאללה במב"מ ובחירום. מנגד, הארגון מציב איום אסטרטגי גובר לישראל, בעיקר בתרחיש של הידרדרות למערכה לא מתוכננת, ובאובדן היוזמה הישראלית.

הפודקאסט מבוסס על מאמרו של ד"ר אלבו בגיליון "בין הקטבים" בנושא מעג"ש. לקריאת המאמר כנסו - למידה והשתנות בחזבאללה: בדרך לתפיסת הפעלה חדשה

למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.

קריין: גור מורד

 לקריאת המאמר

מאמרו של תא"ל ערן אורטל מגיליון "בין הקטבים", בניין הכח חלק א'', ינואר 2016

"במלחמה אין פרס למקום השני" (עומר ברדלי)

בעשורים האחרונים הלחמה היבשתית איבדה את מרכזיותה בעיני מקבלי החלטות, לטובת הממד האווירי. הוויתור המתמשך על הפעלת כוח יבשתי מותיר את היזמה ליריבינו שעברו תהליך הסתגלות לעצמה האווירית הישראלית. הסתגלות האויב  נטלה את האפקטיביות מתפיסת השילוביות אוויר-יבשה ("השלב החמישי בלוחמת היבשה") ומחייבת את צה"ל לעבור לגישה מתקדמת יותר ("השלב השישי"): בנייה של ממד אנכי מבוסס כטב"מים ורחפנים במסגרת הכוח היבשתי שיהפוך כך למסגרת טקטית המאתרת ותוקפת מטרות על-בסיס הממד האווירי שלה ורשתות תקשורת המחברות בין סנסורים לאמצעי תקיפה מגוונים. כדי לממש את התפיסה החדשה נדרש להתגבר על חסמים ארגוניים, נדרש מאמץ עיקש מצד מפקדים ושינוי תפיסתי ומבני של הארגון הצבאי.   

קישור לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי