77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Sunday Sep 19, 2021
Sunday Sep 19, 2021
מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כדי להצליח לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית במלואה, על צה"ל להטמיע שילוב תפיסתי בין המרחב הטכנולוגי ללחימה ה"מבצעית". זאת מתוך הבנה שהיכולת להשיג עליונות במערכה תלויה אמנם במערכות הטכנולוגיות, אך אף יותר מכך ביכולת האנושית של המפעילים אותן, ובשילוב המֵיטבי ביניהם.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018
קריין: רועי וינברג
Wednesday Sep 22, 2021
Wednesday Sep 22, 2021
תפיסת ההפעלה לניצחון ותכנית תנופה תלויים לא רק בשיטות לחימה ובטכנולוגיות. יותר מתמיד התכנית הצה"לית תלויה בהון אנושי איכותי שימשיך לאייש את היחידות הלוחמות ואת המערכים הטכנולוגיים. ראש אכ"א מתאר במאמר את המגמות החברתיות והארגוניות הקיימות והמתהוות בתחום כוח האדם בצה"ל. שימור וחיזוק השירות הקרבי כערך, הרחבת מקצועות הטכנולוגיה הצבאית וביצוע ההשתנות הנחוצה במערכי המילואים ומשאבי-האנוש הם מקצת האתגרים המתוארים במאמר ושאת גישתו למענה כלפיהם משרטט כאן האלוף במיל' אלמוז.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: ישורון תורג'מן
Thursday Sep 23, 2021
Thursday Sep 23, 2021
במסגרת מערכת 'גודל השעה' (אוק' 2015-מרץ 2016), נהרגו 14 אזרחים ו-2 חיילים, נפצעו 243 וטופלו 123 אזרחים ישראלים נפגעי חרדה. האירועים התרחשו בעיקר במרחב איו"ש וירושלים, אך גם בתל אביב, באר שבע ובכפר סבא. פיקוד המרכז, על אף שנערך לאתגרים באיו"ש, גילה שהפעם אין מדובר במערכת מבצעים סדורה המייצרת פיגועים, אלא בפיגועים ספונטניים. המשמעות מכך לא הצטמצמה לממד הטקטי, אלא היו לה מאפיינים אזרחיים, תקשורתיים ולעיתים אף אסטרטגיים.
הפיקוד, כדרג אופרטיבי, נדרש לפתח רעיון מערכתי, בו מצד אחד ההנחיה לדרגים הכפופים היא ביצוע פעולה מבצעית מדויקת ומבדילה, ומצד שני – נדרש לפעול בעצמו בשיח ותיאום עם הדרג המטכ"לי, המדיני וההתיישבות באיו"ש וגופי ביטחון נוספים. בפרט נדרש הפיקוד לאיזון עדין בין הרצון לנקוט "יד קשה" ולהרתיע, לבין הרצון להימנע מהדרדרות להסלמה.
במאמר זה מתאר מפקד פיקוד המרכז דאז, האלוף רוני נומה, את האתגרים שהעמידה מערכת 'גודל השעה' למפקדת הפיקוד ואת אופן ההתמודדת עימם.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א'. גיליון 15. מרץ 2018.
קריין: רועי וינברג
Sunday Sep 26, 2021
Sunday Sep 26, 2021
כתוצאה מאובדן שליטה של משטר אסד, מרחב דרום סוריה הפך לאזור ספר פרוע, שמאתגר את ביטחון ישראל. התפתחות זו מעלה את השאלה האם ישראל יכולה לעצב את אזור הספר המתהווה, ואיך? המחקר הזה מתמקד בחבל החוראן, שנמצא קרוב לגבולות עם ירדן וישראל, וגם היווה את נקודת המוצא של הטלטלה בסוריה ב2011. בחוראן, חרף האיומים שצצו כתוצאה מקריסת השלטון המרכזי, לישראל יש הזדמנות לקדם אינטרסים משותפים עם גורמים מקומיים דרך הקמת מערכת קשרים חשאית. המסקנה הזאת נתמכת על ידי היסטוריה של קשרים חיוביים בין חוראן והתנועה הציונית לפני קום מדינת ישראל, וע"י האינטרסים המשותפים שהופיעו בהקשר הנוכחי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ספר, מס' 1, פברואר 2014.
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Sep 28, 2021
Tuesday Sep 28, 2021
המאמר מתאר את הרעיון של "אזרוח מרחב המערכה", ובתוך כך את הקושי של המערכת הצבאית להבין את הרעיון וכיוצא בזה לפעול בהתאם. מימוש הרעיון כלל מאמץ להבנת המרחב הפלסטיני, ניתוח 'התכסית האנושית' וזיהוי הגורמים המאפשרים והמסייעים לטרור בהשראה. שיאו של התהליך היה בפיתוח תפיסה של משילות המבדילה בין הגיון הכרעתי כלפי הטרור מחד, וגישה של הרתעה ופיוס כלפיי שאר האוכלוסייה מאידך.
הכותב, תא"ל רומן גופמן, שהיה מפקד חטיבת עציון בזמן אירועי 'גודל השעה', מדגיש את האתגר הייחודי של פיקוד ומנהיגות בבט"ש בשנות משבר והיכולת להתמודד עם מצבים של מבוכה ואי-וודאות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה בין המלחמות, חלק א', מרץ 2018.
קריין: גור מורד
Wednesday Sep 29, 2021
Wednesday Sep 29, 2021
מראשית ימיו, צה"ל פיתח ושמר על יתרון איכותי (או, כמוצע במחקר הזה, "יתרון יחסי") על אויביו, אבל טבע היתרון הזה השתנה בצורה הדרגתית במהלך העשורים. בהתחלה, צה"ל דאג לאיכות כוח האדם מעל הכול, וראה יתרון אנושי איכותי כמענה לנחיתותו הכמותית. אז, רמת הפיתוח הטכנולוגי של צה"ל וצבאות האויב היו דומות. עם קריסת הצבאות הערביים הסדירים, צה"ל ראה את יתרונו במישור הטכנולוגי, ונטש את היתרון האנושי. המחקר מדגיש את הבעייתיות של המעבר ליתרון איכותי טכנולוגי, מראה כיצד הצטמצמו הפערים האנושיים והטכנולוגיים בין ישראל ואויביה, וממליץ על דרכים לשימור היתרון היחסי בעתיד.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.
קריין: גור מורד
Wednesday Sep 29, 2021
Wednesday Sep 29, 2021
תהליכי הגלובליזציה וקצב השינוי הטכנולוגי המואץ שינו את 'חוקי המשחק' בשוק התעסוקה, והולידו קשיים בשימור כוח האדם האיכותי בצה"ל. כיום רווחת התפיסה לפיה העובדים הם הלקוחות של המעסיקים, המבקשים לקבל מהארגון תרומת ערך גבוהה ברמה המקצועית והאישית. המאמר מציג כיצד המגמות הכלליות משפיעות על כוח האדם בצה"ל, ואת תוכנית המענה ("בוחרים דרך") שפותחה כפיילוט בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - ועוררה הדים רבים במערכת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27
קריין: גור מורד
Sunday Oct 03, 2021
Sunday Oct 03, 2021
המציאות היום־יומית והשגרה המתמשכת המאפיינים את הפעילות בגזרות הביטחון מאפילות על יכולתנו לזהות שינוי והתפתחות על רקע המציאות האפורה. הכותב מציע ללמוד מניסיונו האישי כמפקד אוגדת אדום שניהל את הקרב באירוע "עין נטפים" על ציר 12 ולדון באמצעותו בסוגיות של מנהיגות ושל חשיבה אסטרטגית למפקד הבכיר על רקע אתגרים המתהווים בהדרגה. האלוף ידעי מנתח את האירוע שקדם לאירועי ציר 12 וכמסקנה מניתוח זה קורא לדרגים המבצעיים בצה"ל לצאת מגבולות המוכר ולערער על מסגרות החשיבה הקיימות. מוכנות לאתגרים הבאים קשורה לא רק במיומנות הכוחות אלא גם בפיתוח חשיבה, יצירתיות ודמיון ארגוני, לצד ההצטיינות והשיטתיות הטקטית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.
קריין: גיא ישראלי
Tuesday Oct 05, 2021
Tuesday Oct 05, 2021
לאורך שנים רבות היה התמרון הקרקעי האמצעי העיקרי, אם לא היחידי, להשגת מטרות הלחימה. לנוכח השתנות שדה הקרב מסתמן התמרון לא פעם כנטל, ועל כן מקבלי ההחלטות מעדיפים לנהל מלחמות מן האוויר ולתמרן ביבשה רק כמוצא אחרון. לטענת הכותב, התפתחויות טכנולוגיות בעולם האזרחי והצבאי מספקות הזדמנות לשינוי באופן החשיבה ובאופן בניין הכוח והפעלתו. יש להגדיר מחדש את תפקיד התמרון היבשתי, ולהשתמש ביכולותיו הייחודיות כחלק מכוח פעולה רב מימדי (אוויר, יבשה, ים וסב"ר) ומוכוון משימה שבכוחו להפעיל את כלל היכולות הרלוונטיות למשימה. היתוך בין מימדי הלחימה לכדי כוח לחימה אחוד, ללא קשר לשייכות הזרועית, יביא לשיפור האפקטיביות המבצעית והקטלנית של צה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.
קריין: גיא ישראלי
Thursday Oct 07, 2021
Thursday Oct 07, 2021
המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה של האסטרטגיה הינו כר ללימוד על מהפכות בעניינים צבאיים. מאמר זה טוען שהתיאוריה האסטרטגית שהתפתחה מתחילת המאה ה־21 מניחה מסגרת לבניית ארגון צבאי רלוונטי בתחומי העתידנות, החדשנות וההשתנות. המאמר מציע לשאול את השאלה "מתי אנחנו?", כדרך להבין את העת הנוכחית של המהפכה באופי המלחמות, וקורא לצבאות לפתח מוּדעות היסטורית, כדרך להגיע להתמצאות בזמן ובמרחב כאחד. המאמר מציג מקרה בוחן למיצוי המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה בדמות פרויקט הפרקטיקום של אגף התכנון של צה"ל והמרכז הבינתחומי הרצליה. מדובר בתהליך של פיתוח ידע משותף, במסגרתו נחקרה תופעת הטרנספורמציה בארגונים צבאיים, עיסקיים וציבוריים. זוהי דוגמה לעיסוק האסטרטגי בעתידנות ובהשתנות עבור תיאורטיקנים ופרקטיקנים כאחד.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.