77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Sunday Aug 29, 2021
Sunday Aug 29, 2021
בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, צה"ל עבר גידול מאסיבי בסד"כ שלו, הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי המתון (יחסית) של האוכלוסייה היהודית בישראל. זו בניגוד למגמה בצבאות המערב שצמצמו את הסד"כ שלהם. הגידול המאסיבי של צה"ל, בכוחות המילואים ובמשרתי הקבע, חייב בניית מנגנונים ודפוסי פעולה חדשים, וביניהם מתן אוטונומיה יחידתית, ייסוד השלישות והטמעתה בתוך היחידות, הסבת כמויות גדולות של חיילים במקצועות שונים למקצועות לחימה, ועוד. המאמר סוקר את הגורמים ואת ההשלכות של הגידול בסד"כ צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, וגם מסביר איך תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית השתנה כתוצאה מצמיחתו, ומהדרישות כלפיו לאחר המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.
קריין: גיא ישראלי
Monday Aug 30, 2021
Monday Aug 30, 2021
מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל - ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר, נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. יתרה מזו, הוא מציע לראות את מרחב הספר כמרחב חיכוך פוטנציאלי להתהוות חדשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א', מס' 15.
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Aug 31, 2021
Tuesday Aug 31, 2021
למדינת ישראל מאז תקומתה תפיסת ביטחון בעל שלושה מרכיבים דומיננטיים: הרתעה, התרעה והכרעה. כותב המאמר שלפניכם טוען כי לצד תפיסה זו, לה נוספה רגל ההגנה, קיימת תפיסת ביטחון אחרת, לא פורמלית ופחות מדוברת, והיא תפיסת הביטחון השוטף – תפיסה המתמקדת בהתמודדות השוטפת מול אתגרים משתנים ומציעה הרתעה מצטברת באמצעות פעולות מתמשכות (פעולות תגמול) נגד ארגוני טרור או מדינות נותנות החסות לאלו. ההבדל בין התפיסות נעוץ בכך שהראשונה רוצה להרתיע מפני הסלמה, בעוד השנייה מבקשת בדיוק להפך – ליצור הסלמה בשביל להרתיע ("לגבות מחיר גבוה לדמנו"). על מנת לעצב את המציאות הביטחונית הרצויה ולהמנע מתסכול, שנחווה בחברה הישראלית בעימותים האחרונים, מציע הכותב להבחין בין שתי התפיסות ולהתאים את הפעולה להקשר הנכון.
המאמר פורסם בגיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א' (גיליון מס' 15), מרץ 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Sep 01, 2021
Wednesday Sep 01, 2021
הטלטלה בעולם הערבי מאז שנת 2011, מסמנת דעיכה של רעיון החילוניות ומדינת הלאום המודרנית במרחב הערבי. כתוצאה, אזורים סמוכים לגבולות ישראל הפכו לאזורי ספר, מצב המזכיר את מאפייניהם בשנים שטרם התהוות מדינות הלאום במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהתאם, ישראל נדרשת לנקוט דפוסי פעולה ישנים-חדשים: גדרות כמכשול הגנה, מבצעים חסויים; שיתופי פעולה עם קבוצות זהות מקומיות המבוסס על "מודיעין אנתרופולוגי". סוגיה מרכזית תהיה גיבוש תפיסה התקפית שנועדה להתמודד עם התהוות איומים באזורים נמוכי-משילות מבלי להידרדר למלחמה עם צבא המשטר שעשוי להמשיך להוות גורם כוח וימשיך לחתור להחזרת ריבונותו המלאה. האתגר מזכיר במידה מסוימת את דפוס פעולות התגמול והפשיטות הקרקעיות בהן נקט צה"ל אל מול הטרור מעזה, ירדן וה"פתחלנד" בלבנון במאה הקודמת.
המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים" בגליון בנושא ספר (1), פברואר 2014.
קריין: רועי וינברג
Thursday Sep 02, 2021
Thursday Sep 02, 2021
החשיבה על בניין הכוח מצומצמת מדי, מפני שבתחום נעדרת תורה או דוקטרינה צה"לית מוסכמת. בניין הכוח לא מוגבל להפקת הכלים "לנצח במלחמה", אלא הוא שדה מורכב בעל יכולת השפעה ישירה על היריב. לכן יש לחשוב על בניין הכוח כמערכה, בעלת מדדי ניצחון משל עצמה. שדה זה יכול לאלץ את היריב לבזבז משאבים קריטיים, או לשנות את התפיסה הבסיסית שלו (תהליך שבדרך כלל מבטיח לפחות עשור של רגיעה לישראל). תפיסת בניין כוח כזו משלבת ומאזנת בין גישת האופטימיזציה המסורתית שמספקת לצה"ל את הכלים לנצח במלחמה הבאה, לבין הפוטנציאל של בניין הכוח לעצב באופן ישיר את המציאות האסטרטגית ללא צורך בהפעלת כוח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק א', מס' 6.
קריין: גיא ישראלי
Sunday Sep 05, 2021
Sunday Sep 05, 2021
מחקר ופיתוח מהווים אמצעים קריטים להסתגלות צה"ל לאתגרים המתהווים, אך נהלי המו"פ מסורבלים ואיטיים. הם מספקים תוצרים לא מותאמים לשטח ולפעמים אף לא רלוונטיים בכלל. חלק הולך וגובר מעבודת המו"פ מתמקד בשיפור או בשדרוג טכנולוגיות קיימות, במקום בפריצת דרכים חדשות. לעומת זאת, טכנולוגיה, כמעצבת שדה הקרב, יכולה וצריכה להיות החלוץ לפני המחנה ביצירת חדשנות. מהניסיון של היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, לוט"ם ו־8200, עולה שחדשנות ויזמות בבניין הכוח הטכנולוגי היא ברת השגה. הדרכים שמעודדות יצירתיות לפעמים קיימות בצורה שאינה מסודרת או מאורגנת, אבל הן ניתנות ליישום אפילו בארגון היררכי כמו צה"ל. המסקנה הכוללת היא שאפשר, או אפילו עדיף, לפעול גם אחרת.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק ב', מס' 7.
קריין: גור מורד
Sunday Sep 12, 2021
Sunday Sep 12, 2021
אפילו בהקשר של היחסים המעולים בין צבא היבשה האמריקאי לצה"ל, חרגה התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים מהמידות הרגילות של דיפלומטיה צבאית, בשל פתיחות צה"ל לקצינים בכירים אמריקאים (ובהם הגנרלים דפוי וסטארי) ונכונות הבכירים האלה ללמוד מהניסיון של צבא זר. הלקחים מהמלחמה יושמו בצבא היבשה בצורה גורפת, הן בתחומים פרטניים של לוגיסטיקה וחימוש, והן בהקשרים עמוקים יותר, כגון תורה ותפיסות. אף על פי שההקשר שאִפשר את שיתוף הפעולה הזה השתנה, עדיין יש ערך רב בלמידה משותפת של הצבאות, במיוחד בתחום של עיצוב תהליכי שינוי. למידה הדדית יכולה לשאוב השראה מהדוגמה של דפיו וסטארי.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית, מס׳ 24-25
קריין: רועי וינברג
Monday Sep 13, 2021
Monday Sep 13, 2021
הדיפלומטיה הצבאית היא חלק חשוב במאמציו של צה"ל, הן בעת לחימה והן בהתרחש אסון שאיננו ביטחוני. היכולת לתקשר עם צבאות זרים, להסביר להם את האתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולבקש מהם סיוע, יכולה להיות קריטית. טענה זו מנומקת במאמר זה באמצעות דוגמאות מתולדות צה"ל שבהן השימוש בדיפלומטיה צבאית הניב תועלת משמעותית בצה"ל, ממלחמת יום הכיפורים ועד שריפות הענק שפקדו את ישראל במאי 2019. הדיפלומטיה הצבאית מצריכה השקעה מתמדת ורצינית כבר בשגרה, כדי להגביר את תרומתה לדיפלומטיה המדינית הכוללת ולהיות כלי מוביל שלה, להעשיר את בניין הכוח ואת הפעלתו, ולהבטיח תמיכה בין־לאומית בעת הצורך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Sep 14, 2021
Tuesday Sep 14, 2021
המרחב הקיברנטי מאתגר את הסדר המשפטי הבינלאומי מכמה בחינות. בראש ובראשונה, הוא מהווה מרחב נטול אכיפה אפקטיבית של החוק בכלל, סוג של "מערב פרוע" מודרני, מטעם הקושי בזיהוי שחקנים ובאיסוף ראיות. מעבר לקשיים הטכניים, דורש המרחב הקיברנטי הסכמות לגבי החלת המשפט הבינלאומי הקיים, שאיננו נוסח בצורה המתאימה לעידן הקיברנטי. על כן ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית חדשה ומשותפת – משטר קיברנטי שיגדיר את המותר והאסור. הקושי הוא שלכל מעצמה הגדרות משלה למונחים שנויים במחלוקת, כמו "התקפה", כאשר פרשנויותיהן של המעצמות נקבעות בהתאם להנחות יסוד, לאידיאולוגייה ולאינטרסים אישיים. בד בבד, סיכון ההתקפות רק גובר, ואם מדינות לא ימצאו מענה מתאים מצד המשפט הבינלאומי, הן עלולות להתעלם ממנו לגמרי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בנושא סייבר, גיליון מס' 3, דצמבר 2014 (בעת כתיבת המאמר היה הכותב בדרגת אלוף משנה).
מה תוכלו לומר על השינויים שהתרחשו מאז, אם בכלל? עד כמה צה"ל פעל בתחום ועד כמה התפתח?
קריין: גור מורד
Friday Sep 17, 2021
Friday Sep 17, 2021
האם המלחמה הינה עדיין המשך המדיניות באמצעים אחרים? בנסיבות הגאו-פוליטיות בהן פועלת כיום ישראל תוצאות המלחמה הבאה והשלכותיה ארוכות הטווח יוכתבו בראש ובראשונה על בסיס מצב הסיום הצבאי בסיומה ולא בזירה המדינית. צה"ל נדרש לכן לנצח בצורה ברורה במלחמה הבאה משום שהישגיו הצבאיים יהיו אלה שיכתיבו את אופי סביבתה הביטחונית של ישראל בשנים שלאחריה. לאור זאת, המאמר מציג לדרג הצבאי הבכיר הצעה לתפיסת ביטחון לאומי כמצפן לאסטרטגיה צבאית ארוכת טווח לצורך הכוונת מאמצי בניין והפעלת הכוח.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוקטובר 2020
קריין: ישורון תורג'מן