77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Friday Aug 13, 2021
Friday Aug 13, 2021
מבצע להשגת עליונות אווירית היה גם בעבר נדבך מרכזי בפתיחתה של מערכה. מבצע "מוקד", שהתרחש בפתיחתה של מלחמת ששת הימים, לא היה יוצא דופן בהקשר זה, אולם הביצוע יוצא הדופן שהיה פרי מודיעין מדויק, תכנון קפדני ויכולת הוצאה לפועל גבוהה, מיצבו את המבצע כדוגמה המובהקת של מבצע עליונות אווירית. מאמר זה עוסק בעשייה המודיעינית שהינה ראשית הצירים לכל פעילות מבצעית, מתוך כוונה לבחון את השונה והדומה בחלוף השנים, ובעיקר מה יידרש היום על מנת לאפשר הוצאתו לפועל של מבצע עליונות אווירית מכריע. כבסיס לדיון יוצגו בקצרה מקרי עבר דומים, ותתואר עיקרי העשייה המודיעינית שקדמה למבצע "מוקד". לאחר מכן יוצגו עיקרי השינויים אצל יריבינו ושינויים מרכזיים גם בצד "הכחול", במיוחד בעולמות המידע. אל מול שינויים אלו תיבחן היכולות לממש לקחים ותובנות ממבצע "מוקד" במציאות הנוכחית בראייה ביקורתית ועל רקע הקשיים והאתגרים הקיימים היום. המאמר יטען כי מענה אפשרי לשינויים אלו מתבסס על עשייה מודיעינית המדגישה את ריכוז כלל המידע בצורה אמינה וזמינה, כבסיס לתהליכי עיבוד וניתוח אוטומטים. תהליכי מיצוי מידע כאלו, בחיבור ליכולת ההתקפית של כוח אווירי, עשויים להיות כלי מבצעי רב עוצמה שהפעלתו תאפשר תוצאות שאינן נופלות מהשפעתו של מבצע "מוקד".
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: גיא ישראלי
Sunday Aug 15, 2021
Sunday Aug 15, 2021
שיחה על תופעת המצביאות לרגל צאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות.
במרכז השיח עומדים שלל מאמרי גיליון "מצביאות" לצד המצביא ההיסטורי, הלוחם החזק והמנהיג האמיץ, המוכשר ביותר צבאית ומדינית, אופרטיבית-אסטרטגית; על האופן בו קיבל את הכשרתו ומעמדו וכיצד חלש על כוחותיו, דרך התפתחות המלחמה, הצבאות והמדינה בעת החדשה, במלחמות העולם ועד ימינו:
מה בין קניית משרה ומשא ומתן פוליטי לבין מעמד בירושה, המקנה הכשרה וכישורים מקצועיים מילדות? ואיך כל זה, אולי, עדיין קצת רלוונטי גם למפקד בימינו?
מדוע הקמת המטה הצבאי הפרוסי, או הבריטי, ותהליך התמקצעות הצבא, השפיע על מעמדו של המצביא והשינוי בתופעת המצביאות?
מה ההבדל בין פיקוד בכיר, מנהיג למצביא? ומה כל אלו יכולים ללמוד מארגוני הפשע בעיני פרופ' אורבך?
מה בין המצביא למ"מ האסטרטגי (?!) ואיך העידן המודרני, העולם החשוף תקשורתית והצורך ללמוד להכיל את הסיכון משנים את חוקי המשחק גם בתופעת המצביאות?
לקריאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות
*על המשתתפים:
פרופ' דני אורבך - היסטוריון צבאי. למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין.
מר שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו. בעבר היה חוקר בכיר במרכז, ראש תחום צבאות זרים במחלקת תו"ל וקמ"ב צבאות המערב במחלקה זו. בוגר תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשירותו הצבאי היה שריונר.
רס"ן אור בר (מנחת השיח), מנהלת, חוקרת ועורכת ראשית של כתב העת "בין הקטבים" ומחלקת הדיגיטל של מרכז דדו. בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ושימשה כסגל זוטר בחוג. ביצעה מספר תפקידי מודיעין ומטה באגף המודיעין בדרג הפיקוד והמטכ"ל.
*מקורות נוספים שהוזכרו בפודקאסט:
מרטין ואן קרפלד, פיקוד במלחמה (2015)
Emile Simpson, War from the ground up (2013)
#ביןהדרכים 28 - המתח שבין הפיקוד והשליטה- התפתחות המטה הכללי הפרוסי - ד"ר אייל ברלוביץ'
הקלטה, סאונד ועריכה - ישורון תורג'מן
Tuesday Aug 17, 2021
Tuesday Aug 17, 2021
לקראת סוף שנת 2013 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, את מסמך האב התפיסתי הראשי – 'אסטרטגיית צה"ל – תפיסת ההפעלה'. התפיסה, שמגלמת תהליך ממושך, חותרת לשקף באופן תמציתי את המציאות האסטרטגית שבה פועל צה"ל, ולנסח את העקרונות העיקריים להפעלת כוח צה"ל ולבניינו בעידן הנוכחי. בדיונים השונים סביב גיבוש ואישור התפיסה, לרבות פורום מטכ"ל, עלו שוב ושוב שאלות יסוד לגבי עצם הצורך בתפיסת יסוד מסוג זה, למי נועדה והאם אפשר בלעדיה. שאלות מסוג אלו חוזרות מדי כמה שנים, בעיקר משחוזר צה"ל לעסוק בכתיבה וניסוח של תפיסת הפעלה ואסטרטגיית פעולה (ממש כמו לאחרונה, בתחילת הקדנציה של הרמטכ"ל כוכבי).
מטרת מאמר זה לנסות ולעמוד על מקומה של תפיסת ההפעלה בצה"ל, בהנחה שדיון בפיתוח התפיסה ובאופן כתיבתה יוכל לספק לנו הבנות בדבר מערכת הלמידה הצה"לית. הכותב מבקש שלא לדון במסמך האסטרטגייה גופא, כי אם בשאלה האם מנגנון גיבוש תפיסות היסוד ברמה האסטרטגית והמערכתית הוא מערכת למידה מועילה (אפקטיבית) דייה. מערכת למידה מועילה נדרשת להיות כזו שמאפשרת לצה"ל להתמודד עם המתח הבסיסי הטמון בפעילותו של כל ארגון צבאי – בין הצורך המתמיד להתעדכן ולהשתנות מחד, והצורך הארגוני ביציבות ובשפה ארגונית משותפת כחלק מהמחויבות הבסיסית של צה"ל למשימותיו המיידיות מאידך.
כותב המאמר כיהן כראש אגף המבצעים בעת כתיבת המאמר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Aug 17, 2021
Tuesday Aug 17, 2021
שיחה של ליאור רשף עם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר של מרכז דדו, בנושא הרגע ההיסטורי של השתנות צבאית שצה"ל נמצא בו, בעקבות מימוש תפיסת ההפעלה לניצחון ותר"ש תנופה. מטרת הפרק היא להציג כמה תמרורי אזהרה עליהם כדאי להסתכל בדרך, למשל, חדשנות יתר ועל שמרנות שדווקא הכרחית למיצוי החדשנות.
בשיחה עולה הטענה כי שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת.
הפודקאסט מבוסס בין השאר על מאמרו של פינקל בגיליון 18 - "שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש".
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".
Wednesday Aug 18, 2021
Wednesday Aug 18, 2021
בשנות ה־-50 היה חיל הים במשבר חמור, ואילו במלחמת יום הכיפורים הוא גילה חדשנות, תוקפנות וביטחון במאמץ המוצלח לשלול את הזירה הימית מהאויב. מאמר זה מתאר את אתגרי חה"י בשנות ה־50 כלפי ציי האויב, המטכ"ל, לצד הבלבול וחוסר הביטחון של קציני חה"י עצמם, שהביאו את מפקד חה"י דאז, יוחאי בן־נון, לזהות את המשבר וליזום מהפכה פרדיגמטית, תרבותית, מבצעית, טקטית וטכנולוגית בחיל, שבמרכזה פרויקט "שלכת". המרכיבים הללו של המהפכה, לצד הסברי הצלחות וכישלונות שפקדו את התהליך, מפורטים במאמר שלפניכם ומהווים דוגמה למהפכה בעניינים צבאיים, שהביאה לניצחון חה"י ולשליטתו בזירה הימית בתום המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמבר 2017.
קריין: גיא ישראלי
Sunday Aug 22, 2021
Sunday Aug 22, 2021
העשורים שחלפו מאז המלחמות הרב-זירתיות ראו צמצום בתפקיד של הפיקוד המרחבי בעימות. ההעדפה לעשות שימוש באש מדוייקת מבוססת כוחות אוויר ומודיעין, העבירה את קבלת ההחלטות מהפיקוד המרחבי למטכ"ל. עיקר משימתם של הפיקודים המרחביים כבר איננו לנהל את המערכה אלא לפתח ידע על זירותיהם, עובדה שהופכת אותם לשחקנים שוליים. בד בבד, ריבוי תפקודים חדשים שאינם מוקצים לפיקוד מצריך רשת מורכבת של מגנוני פו"ש ותיאום כדי לסנכרן את המערכה, והרשת הזאת הגיעה ל"תקרה זכוכית" ביעילותה. הדרך קדימה תצריך שינוי עמוק, והמחקר מציע חלופות שונות של פו"ש ושל ארגון תפקיד הפיקודים המרחביים כדי ליצור הלימה בין המשימות המבצעיות לבין הארגון הצבאי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מרץ 2017.
קריין: גור מורד
Tuesday Aug 24, 2021
Tuesday Aug 24, 2021
לבטחון השוטף ניתן לקרוא בשם 'המערכה שבין המלחמות', כהגדרה להתמודדות
של ישראל מול שלל אויביה הסדירים והבלתי-סדירים המבקשים לקעקע את החוסן
הלאומי של המדינה. הכותב מסכם את ההתמודדות האסטרטגית הישראלית
כהצלחה לה יש 4 מרכיבים משלימים: הרתעה, חוסן לאומי, ריסון ערכי והדחף
הישראלי החזק לבנות ולהיבנות. בפרט טוען הכותב שהחברה והשלטון בישראל
מצליחים להתמודד עם האתגרים והאיומים משום שהשלימו עם העובדה שלא נראה
באופק פתרון לכלל בעיות הביטחונית. ביצור העליונות האסטרטגית, תוך ניהול
היחסים עם מדינות האזור ויחד עם הרתעה מצטברת של פעולות גלויות וחסויות –
הם תמצית הבטחון השוטף הישראלי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף - חלק א' - מרץ 2018
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Aug 25, 2021
Wednesday Aug 25, 2021
בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, נערכו חמישה משחקי מלחמה (כולל תרגיל "בומרנג"). תפיסת המגננה בפני מתקפה מצרית התגבשה בראשון מהם, "אבן גזית", וגרסה ששלוש מאות טנקים וסיוע אווירי יספיקו לבלום כל צליחה של תעלת סואץ. למרות התמורות במשוואה האופרטיבית שהתגלו במלחמת ההתשה, במיוחד שחיקת העליונות האווירית הישראלית, תפיסת המגננה לא השתנתה עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים. מאמר זה בוחן מבחינה מתודולוגית והיסטורית למה משחקי המלחמה לא אתגרו את התפיסות הקיימות אלא קיבעו אותן, ומתאר את הליקויים בלמידה שאפיינו את התקופה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.
קריין: רועי וינברג
Thursday Aug 26, 2021
Thursday Aug 26, 2021
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית
קריין: גור מורד
Thursday Aug 26, 2021
Thursday Aug 26, 2021
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית
קריין: גור מורד