77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Thursday Jul 22, 2021
Thursday Jul 22, 2021
איום הטילים שינה את פני המלחמה בישראל, תוך הצמדת העורף האזרחי לחזית הלחימה, במיוחד מאז מלחמת המפרץ. מערך ההגנה האווירית מהווה מענה מערכתי לאיום זה, וטמון בו גם פוטנציאל לשינויים מהפכניים בתפיסת הביטחון הישראלית; לא רק בענייני הגנה, אלא גם בהכרעה, בהרתעה ובהתרעה. מחקר זה סוקר את השינויים שכבר התגלו כתוצאה מהטמעתה של הגנה אווירית פעילה בשדה הקרב, מפרט את האתגרים שעימם מתמודד מערך ההגנה האווירית, ומציין תחומים אסטרטגיים מערכתיים וטקטיים שבהם לא מוצה הפוטנציאל של טכנולוגיית היירוט. כמו־כן, מוצעים נתיבי התקדמות בפיתוח ובשימוש של טכנולוגיות יירוט, כדי למצות את הפוטנציאל הזה, לא רק לצורכי הגנה קלאסיים אלא גם בהקשרים התקפיים.
התפרסם ב"בין הקטבים" גיליון 4 - הגנה ועורף.
קריין: גיא ישראלי
Sunday Jul 25, 2021
Sunday Jul 25, 2021
בפיקוד העורף עוצבו בשנתיים האחרונות (נכון לעת כתיבת מאמר זה, יולי 2019) תפיסה אסטרטגית חדשה וארגון שנועד לממש אותה. מהות התפיסה - מיצוי טכנולוגיות המידע מצד אחד, ומרכזיות פיקוד העורף ביחס לשותפיו במשק האזרחי מצד שני, כדי לאפשר מענה מתאים וטוב יותר לעורף בחירום. על תהליך גיבוש התפיסה ועל אופן מימושה כותב מפקד פיקוד העורף במאמר זה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Jul 28, 2021
Wednesday Jul 28, 2021
למבצע "צוק איתן" היבטים רבים, ומן ההיבט של המלחמה התקשורתית נראה לעיתים שחמאס ניצח. על פניו קשה להבין מדוע נכשל צה"ל בגיוס תמיכה בינלאומית למרות מאמצים רבים שנעשו.
אומנם איכות התוצר של דובר צה"ל הייתה גבוהה יותר מזו של חמאס, אך ההסברה של חמאס הגיעה לקהלים רבים יותר וצברה תמיכה גדולה יותר. חלק מהצלחת חמאס נובע מהמבנים הרשתיים שחמאס מפעיל בהפצת תעמולתו, בניגוד לדובר צה"ל, בעוד שהמאמץ ההסברתי הישראלי התמקד בפועל בשכנוע המשוכנעים, ולא הגיע לקהלי יעד חדשים. גם ניהול לקוי של משאבים השפיע על כישלון דובר צה"ל לנצח במלחמה התקשורתית.
לדובר צה"ל יש כוח אדם איכותי ומשאבים רבים יותר מלאויב, אבל להשגת ניצחון בהסברה נדרשת השתנות עמוקה, ובמרכזה פנייה מכוונת לתקשורת העולמית ובפרט הערבית.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון רשתיות וחשיבה רשתית, נוב' 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
Thursday Jul 29, 2021
Thursday Jul 29, 2021
המקרה של גנרל נוגי במלחמת רוסיה יפן (1904-1905)
לדיון על איכויותיהם של מצביאים ישנו ערך אנליטי, טוען כותב המאמר, אך רק אם נקפיד להניח את אלו בקונטקסט ההיסטורי הנכון. בחינה היסטורית מדוקדקת תראה לנו שאפילו הנצחונות של מצביאים "מבריקים", כמו נפוליאון, נבעו ממזל, טעויות של יריבים, או איכויות מבניות וארגוניות, לא פחות מאשר מכישרון צבאי או יכולות אינטלקטואליות. המאמר המובא לפניכם לוקח את הקורא אל ימי מלחמת רוסיה-יפן, ולנבכי אישיותו המורכבת של גנרל נוגי מרסוקה, ומעלה שאלות של ממש על האדרת אישיות המצביא על אף המפגש ההיסטורי טעון האסונות שבין האדם למערכת. זהו סיפור רחוק המובא כראי וחומר למחשבה לקורא הישראלי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מצביאות. אוגוסט 2021.
קריין: גור מורד
Thursday Jul 29, 2021
Thursday Jul 29, 2021
מאמרו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מציג את תפיסתו למהות המפקד הבכיר, המצביא הצה"לי. המצביא, הוא טוען, נדרש בראש ובראשונה להנהיג תהליך פיתוח ידע למצב הייחודי שבו נתונה המערכת בראשה הוא עומד, ולפתח מענה מותאם להקשר החדש. מתוך כך, עליו להיות אינטלקטואל, אך גם איש מעשה הרותם את סביבתו לצורך יישום המענה. לבסוף, נדרש המצביא לאומץ, לא רק בשדה הקרב כי אם על מנת שיהיה ביקורתי כלפי עצמו וסביבתו, נכון להכיר בפערים ומעז לשנותם.
מאמר זה מבוסס על שיחת הרמטכ"ל עם לומדי קורס פיקודי בכיר, ופורסם ב"בין הקטבים", גיליון "מצביאות" (אוגוסט 2021).
Sunday Aug 01, 2021
Sunday Aug 01, 2021
קיימת סברה שמלחמת קוסובו מהווה תקדים היסטורי שבו כוח אווירי לבדו נחל הצלחה בהכרעת אויב. מאז ועד היום, בשלושת סבבי הלחימה מול חמאס בעזה ובמלחמת לבנון השנייה, נשען צה"ל בעיקר על כוחו של חיל האוויר בניסיון לשחזר את הצלחת נאט"ו מקוסובו. אולם מבצע "עמוד ענן" בלבד הסתיים ללא הכנסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, בעוד מבצע "עופרת יצוקה", מערכת "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה הצריכו הכנסת כוחות תמרון ללחימה. מאמר זה מבקש לבחון את היכולת של צבאות לנצח מלחמות מול ישויות תת- מדינתיות באמצעות אש מהאוויר בלבד, תוך שהוא סוקר מקרי-בוחן כגון מלחמת קוסובו, מלחמת המפרץ, מלחמות עיראק ועימותי ישראל בזירות השונות. במקרה הישראלי אופי העימותים עבר תהליך שינוי ומחירי ההכרעה הפכו גבוהים מדי, ולכן, הלכה למעשה, אימץ צה"ל אסטרטגיית לחימה של "כיסוח דשא" שאינה מנסה להביא לשינוי פוליטי עמוק, אלא מבקשת להחזיר את השקט ולהרתיע את אויביה של ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד במלחמת ששת הימים", יוני 2017.
קריין: גיא ישראלי
Monday Aug 02, 2021
Monday Aug 02, 2021
קולונל בדימוס (ד"ר) דאגלס מק'גרגור הוא מהקולות הבולטים הקוראים זה שנים לטרנספורמציה רדיקלית בכוחות המזוינים האמריקאים בכלל ובכוחות היבשה בפרט. מק'גרגור זכה לתהילה במלחמת המפרץ הראשונה על מעורבותו בקרב מול משמר הרפובליקה, והוא נחשב למפקד שדה בולט. מק'גרגור מקדיש את חייו, האינטלקטואלים להצבעה על המשבר הפרדיגמטי שבו נתון צבא ארה"ב, לתפיסתו, ועל הדרכים לצאת ממנו. מאמר זה, שפורסם בכתב העת של המטכ"ל האמריקאי (JFQ) ב־2011 ,ממשיך את ספריו "לשבור את הפלנקס" (1997), ו"השתנות תחת אש" (2003). המאמר קורא לארגון הכוח האמריקאי ביחידות טקטיות רב־מימדיות תוך שבירת הארגון הזרועי המסורתי ומיצוי טכנולוגיות של העידן הדיגיטלי. יחידות אלה ייהנו מעצמאות טקטית ופו"שית רבה יותר, ותהיינה מסוגלות לקיים צורת לחימה מבוזרת המתאימה יותר לעידן האש המדויקת בשדה הקרב. בספרו האחרון "Victory of Margin " (2016) מובאות חמש דוגמאות היסטוריות על הקשר בין בניין כוח צופה עתיד לניצחונות בשדה הקרב.
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Aug 04, 2021
Wednesday Aug 04, 2021
המאמר עוסק בהשפעת המהפכה בעניינים צבאיים (RMA) על תחום כוח האדם בצה"ל. נטען כי המהפכה הנוכחית בעניינים צבאיים, RMA 4.0, עשויה לאפשר לצה"ל להתמודד עם אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום כוח האדם – השחיקה באתוס הלוחם והירידה ברצון לשרת ולפקד בחֵילות השדה. שחיקה זו היא בחלקה תוצר של המהפכה הקודמת בעניינים צבאיים שגרמה להסטת מרכז הכובד של העשייה הצבאית משדה הקרב לעבר "לוחמה מנגד", המתבססת על תשלובות אש ומודיעין. המחבר ממליץ לצה"ל לאמץ את ההזדמנות במהפכה הרביעית להעצמה טכנולוגית של הכוחות הלוחמים בשדה הקרב. זאת, באופן שלדעת המחבר יעצים את התמרון, יחזק את יכולת ההכרעה ויצוק משמעות מחודשת ומושכת יותר בעבור הלוחם.
מתוך "בין הקטבים", גיליון בניין כח אדם.
קריין: רועי וינברג
Monday Aug 09, 2021
Monday Aug 09, 2021
זוכה מקום שלישי בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת 2020!
הדיפלומטיה הצבאית הימית מורכבת ומגוונת יותר משימוש אגרסיבי בכוח הימי כמו בימים עברו, ויכולה לספק תרומה ממשית לאינטרסים אסטרטגיים ישראליים, תוך שילוב של עוצמה קשה ורכה. הדיפלומטיה הימית נמצאת בספרות המחקרית בשלוש קטגוריות: שיתוף פעולה, שכנוע וכפייה, באמצעותן ניתן לאותת ליריבים ולבני ברית על כוונותינו ועל יכולותינו בשגרה ובחירום. בהודו, מדינה שבה קיים יחס למרחב הימי, שאפשר להקיש ממנו דוגמה לישראל, אפשר להבחין איך המנהיגות הצבאית והפוליטית מקדמת את הדיפלומטיה הימית כחלק אינטגרלי מאסטרטגיה רבתי של המדינה, ואילו אצלנו הדיפלומטיה הימית נתפסת עדיין ככלי טקטי. לכן, עלינו ללמוד למצות את פוטנציאל העוצמה הימית שלנו בגופי התכנון והחשיבה בצבא ובמדינה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "דיפלומטיה צבאית", מרס 2020
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Aug 11, 2021
Wednesday Aug 11, 2021
תר"ש תנופה מגלם השתנות עמוקה שצה"ל עובר לאורה של 'תפיסת ההפעלה לניצחון'. גיבוש התר"ש היה רצוף אתגרים, מקור חלקם בבעיות היסוד של מערכת בניין הכוח וחלקם ייחודי לעת הנוכחית. לצורך התמודדות עם אתגרים אלה קיימנו תהליך שונה מבעבר, תהליך שמטרתו היתה לגבש תכנית לאור תפיסה מטכ"לית מרכזית, לבנות שפה משותפת וליצור בסיס ידע משותף לכל השותפים. תכנית 'תנופה' והתהליך בו גובשה מהווים מקרה מבחן לגבי יכולתה של מערכת בניין הכוח הצה"לית להשתנות ולגבי יכולתו של צה"ל להוביל רפורמות משמעותיות בעולם ההתעצמות בשיתוף עם הזרועות, כאשר ערך הניצחון במלחמה ניצב במרכז העשייה.
מגיליון 28-30: עליונות צבאית ותר"ש תנופה
קריין: רועי וינברג