77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Monday Jul 05, 2021
Monday Jul 05, 2021
חדשנות משבשת בעולם העסקי היא הדפוס פעולה שאפשרה למתחרים קטנים כמו ויקיפדיה ואפל לנצח את מעצמות השוק. השיטה היא יצירת שוק חדש, בו המעצמות ההגמוניות לא פועלות, ששוחק את מרכזיות השוק בו המעצמה נהנית מדומיננטיות מוחלטת. ניתן לאתר חדשנות משבשת גם במלחמות הא-סימטריות של ישראל, בהן האויב שוחק את העליונות של צה"ל. חדשנות משבשת צבאית כזו הופיעה גם בהיסטוריה הצבאית העולמית. החדשנות המשבשת של אויבי ישראל מבוססת על שימוש ברקטות, טילים ומנהרות, כדי לאיים על העורף הישראלי דרך עקיפת צה"ל. לאחר תיאור תופעת החדשנות המשבשת בביטחון, המחבר ממליץ לצה"ל לשאול פרקטיקות מהעולם העסקי, ובייחוד מהניסיון של חברות ממוסדות שהצליחו להתמודד עם חדשנות משבשת.
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Jul 06, 2021
Tuesday Jul 06, 2021
מתוך "בין הקטבים" 8, המטה הכללי - חלק א', 2016
למידה ארגונית היא תהליך מורכב - במיוחד בארגון גדול ומבוזר כמו צה"ל. תהליכי למידה נשענים לא רק על תקשורת בין-מדרגית, אלא גם על התרבות שבה התקשורת הזאת מתקיימת. ללא למידה מערכתית משותפת ושיטתית, בעיקר בין הפיקודים למטה הכללי מתחים ומחלוקות לא ייפתרו וישליכו על האפקטיביות המבצעית, כפי שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. תקופה זו הדגימה את הגורמים שעלולים לעכב למידה משותפת, כוללים חסמים אישיים, תרבותיים, ארגוניים ופסיכולוגיים-קוגניטיביים.
לקריאת המאמר כנסו לקישור
קריין: גור מורד
Friday Jul 09, 2021
Friday Jul 09, 2021
האם המצביא נראה שונה מוושינגטון? הסופרת וההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן עוסקת בהרצאתה, משנת 1972 בווסטפוינט, בנושא המצביאות ממספר נקודות מבט. טוכמן מציגה בתחילה מספר תכונות אופי אשר בראייתה הן משמשות מרכיבי יסוד באישיות המצופה מהמצביא, כגון שיקול דעת, כוח רצון, שלווה ומשימתיות. ניכר מהמאמר כי טוכמן רואה בתכונות אלה מעין אבני יסוד אוניברסליות למצביאים צבאיים באשר הם. בה בעת מציגה טוכמן את הבעייתיות של תפקיד המצביא בעידן שבו מתרבים סימני השאלה לגבי תכלית הפעלת הכוח הצבאי, וטשטוש של הגבולות שנוצר בשל כך בין הדרג המדיני לבין דרג הצבאי, ובין סוגיות אזרחיות לבין סוגיות צבאיות.
תרגום: מר שמואל שמואל
מתוך גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות. יוני 2021
לקריאת המאמר
קריינית : יעל יקל
Sunday Jul 11, 2021
Sunday Jul 11, 2021
תודעת העליונות הצבאית האמריקאית נסדקה בעקבות קפיצת המדרגה הטכנולוגית של סין ושל רוסיה, ובשל מהלכיהן האגרסיביים בזירה הבינ"ל שהגבירו את השפעתן גם במחיר חיכוך עם ארה"ב. המאמר יבחן את ההתמודדות האמריקאית עם הצורך לקדם חדשנות צבאית ולהוביל תהליכי ארגון מחדש ובניין כוח כדי לשמר את העליונות שממנה נהנתה עד כה. המשבר העמוק שחווה העולם נוכח המגפה לא דוחק לשוליים את התחרות בין המעצמות על הובלת הסדר העולמי. ההתקדמות הטכנולוגית בעולמות עיבוד המידע, הסייבר, החלל, AI, IOT ועוד, מהווה מרחב של תחרות בו נאבקות המעצמות על דומיננטיות ועליונות. ההיטל של התחרות המתקיימת במרחבים כלכליים, טכנולוגיים ומדעיים על חדשנות ועליונות צבאית, הוא ישיר.
מתוך "בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
Monday Jul 12, 2021
Monday Jul 12, 2021
השהייה הממושכת של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (1985-2000) ממשיכה לעמוד במוקד הדיון הציבורי בישראל על אף הזמן הרב שעבר מאז הנסיגה. מאמר זה מבקש להוסיף נקודת מבט ייחודית לדיון זה. לצורך כך, המאמר מציג בחינה תיאורטית והיסטורית חדשה של מלחמות ישראל, ובתוך כך של תקופת השהייה ברצועת הביטחון, באמצעות השימוש במושג 'מלחמת התשה'. השימוש במושג זה מאפשר לראשונה להבין את תקופה זו כחלק מדפוס החוזר על עצמו בהיסטוריה הצבאית של ישראל, במסגרתו ישראל נקלעת לתקופות ממושכת של לחימה בעצימות נמוכה (1953-1956, 1967-1973, 1985-2000, 2006-כיום) בעקבות מלחמות שהסתיימו מבלי שהיריב זנח את שאיפתו להביס את ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב'. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
Tuesday Jul 13, 2021
Tuesday Jul 13, 2021
הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - מה ניתן ללמוד ממבצע "צוק איתן"?
מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, מר יניב פרידמן והגב' דנה פרייזלר-סווירי
תפיסת הביטחון של ישראל בראשיתה העמידה את שלוש הרגליים – ההרתעה, ההתרעה וההכרעה. בחלוף השנים, הצטרפה "רגל" ההגנה להביטחון לאור התעצמות האיום הטילי כפי שבא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה. מאמר זה עורך דיון תפיסתי במעמדו של מרכיב ההגנה בתפיסת הביטחון הלאומי. מבצע "צוק איתן" משמש כבסיס לדיון במאמר, המנסה לבחון שני נושאים: האיזון בין הגנה להתקפה בתפיסת הביטחון והפער בין הדרג המדיני והצבאי בתפיסת תפקיד ההגנה.
פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 4, הגנה ועורף. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
Thursday Jul 15, 2021
Thursday Jul 15, 2021
במעבר למלחמות מוגבלות המבוססות על התשה, התמקדו אויבי ישראל התמקדו באיום על העורף הישראלי, בעיקר באמצעות נשק תלול מסלול. שינוי זה הביא את החזית האזרחית למרכז העימות (במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה), וההגנה עליה הפכה להיות תפקידו המרכזי של צה"ל. המתח העיקרי בתפקיד הזה הוא בין התגוננות, קרי הרצון לשמור על מיגון ועל חיי אדם מצד אחד, לבין הצורך לאפשר שגרת חיים רגילה ככל הניתן, מצד שני. בד בבד, טענת המאמר היא שהמחוזות של פיקוד העורף מייצגים את הרמה המקומית־ – מערכתית המתאימה להתמודד עם מתח זה, באמצעות מיפוי האיומים והצרכים ויצירת מענה דיפרנציאלי. ניהול המתח וההצלחה בהגנה העל העורף מונעת הישגים מהאויב ומשפיעה על המערכה כולה.
קריין: גיא ישראלי
Sunday Jul 18, 2021
Sunday Jul 18, 2021
השינויים באופי הלחימה, מה שמכונה "מהפכה בעניינים צבאיים", הם בעלי השפעות
מרחיקות לכת על יכולת הקרנת הכוח. מאמר זה דן בעליונות הצבאית האמריקאית וטוען
שזליגה של "מהפכת טכנולוגיות המידע בעניינים צבאיים" (RMA IT) אל כוחות צבא רבים
ברחבי העולם מערערת עליונות זו, ולכן משפיעה על יכולת הקרנת הכוח של ארצות
הברית בעולם, ובכלל זה באזורנו. לאור זאת טוען המאמר שארצות הברית תצטרך לבחור
בין מספר חלופות לפעולה, הנעות בין נסיגה מתפקידיה בזירה הבין־לאומית ובין מציאת
דרכים חדשניות להקרנת כוחה הצבאי. בחלקו האחרון עוסק המאמר בהשלכות הדברים
על ישראל, וביניהן האפשרות שהיא תהפוך לבסיס אמריקאי חיוני באזור.
פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019
קריין: גור מורד
Monday Jul 19, 2021
Monday Jul 19, 2021
בעשור האחרון אנו עדים לשינוי בתרבות האסטרטגית של צה"ל - מעבָר לגישה של
חדשנות באמצעות חיזוי. מאמר זה מצביע על השינוי ודן בגורמים שאפשרו אותו, כמקרה
בוחן מעניין לשינוי מפתיע של תרבות אסטרטגית. המאמר מציע שלושה גורמים לשינוי:
בשלות תפיסתית־מחשבתית בדרג הבכיר; סוכני שינוי שנחשפו לרעיונות על חשיבה
מערכתית ושינויים באופי המלחמה; קבוצה של "עצמאים" המפיצה התנהלות חדשנית.
כתב העת "בין הקטבים" הוא מסגרת המאפשרת ביטוי לקהילה הצבאית ולרעיונות של שינויים צבאיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Jul 21, 2021
Wednesday Jul 21, 2021
המטה הכללי המודרני הראשון היה המטכ"ל הפרוסי, שהוקם כתוצאה מהתבוסה הפרוסית לנפוליאון בתחילת המאה ה־19. עד היום, מהווה המטכ"ל הפרוסי דגם לכל הצבאות המודרניים, וניתן לזהות בעיות ויתרונות מבניים במטות כלליים בכל העולם דרך עיון עמוק במטכ"ל הפרוסי־גרמני. לצורך כך, המאמר מציג וסוקר את ההתפתחות הארגונית שלו מאז הקמתו עד ערב מלחמת העולם השנייה, אז אוייש במיוחד על ידי קצינים שהוכשרו לכך; את מקומו של המטכ"ל בתכנון ובפיקוד מבצעים יבשתיים; את החידושים של הרפורמות הפרוסיות־גרמניות.
בתפיסה השוואתית, נראה שהמתחים הקיימים בצה"ל דומים לאלה שהופיעו בצבא הגרמני ב־1914: בניין הכוח מול המטכ"ל, המטכ"ל לעומת השטח והפער בין תכנון לבין יישום.
המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמ' 2017
קריין: ישורון תורג'מן