87.2K
Downloads
347
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Sunday Feb 04, 2024
Sunday Feb 04, 2024
התמונות של כלי הטיס האיראני המופעל מרחוק (כטמ"ם) "שאהד־136", עם כיתוב ברוסית עליו, תוקף מטרות באוקראינה מסמלות את הצלחתה של הבחירה האסטרטגית האיראנית לפני יותר מעשור, להיכנס ל"מועדון הדיוק". הרוסים היו אומנם הראשונים להבין עוד בשנות ה־80 של המאה הקודמת את ההשלכות המהפכניות של החימוש המדויק, אבל החמיצו עשרות שנים של התפתחות בתחום. עקב התמשכות המלחמה הם נותרו עם כמות מצומצמת של חימוש מדויק שנדרש לניהול מערכה מתמשכת של תקיפות ונאלצו לפנות לאיראנים לסיוע. ההיענות המהירה של איראן הדגימה את היתרונות שהיא יכולה להפיק מההתקדמות הגדולה שעשתה בתחום זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב זירתיות מרץ 2023
קריין: גור מורד
Saturday Feb 10, 2024
Saturday Feb 10, 2024
מטרת מאמר זה להציג את עיקרי התובנות שאפשר להפיק מהמלחמה הנוכחית באוקראינה בכלל ובהתמקדות בלחימה בתווך היבשתי בפרט. המערכה בתווך היבשתי אינה עומדת בפני עצמה אולם היא המערכה העיקרית, שעל ־ פי תוצאותיה תוכרע תוצאת המלחמה, ואילו המערכות באוויר, בים, בסייבר ובמאבק הכלכלי והמדיני הבינלאומי משפיעות אך משניות לה ועיקר תרומתן היא באופן שבו הן מסייעות להכרעת המערכה ביבשה. יתר על כן, כפי שיוסבר להלן, התנהלות המערכה היבשתית הושפעה מאד מהערכות ־ המצב וההחלטות של הדרג המדיני בטרם המלחמה. לכן, בלי הבנת השיקולים המדיניים נתקשה להבין חלק מהאירועים שהתרחשו בלחימה של כוחות היבשה ולהפיק ממנה תובנות מועילות.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה
קריינית: יעל יקל
Sunday Aug 04, 2024
Sunday Aug 04, 2024
המאמר טוען כי ניסיונות העבר להתאים את מרכיבי תפיסת הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה לצרכי הביטחון של ישראל, כשלו עקב אי התאמה משמעותית לאופי העימותים שלנו, שהם ארוכים מטבעם, רגישים במיוחד להפתעות ועוד. לאחר הדיון בניסיונות אלו, מוצעים המרכיבים הבאים: 1). אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; 2). גמישות - התאוששות מהירה מהפתעות שהתרחשו בתחילת הלחימה, תוך כדי המשכה; 3). הוכחת יתרון יחסי בהתמודדות מול איומים חדשים שפיתח האויב, ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן; 4). הרתעה באמצעות הוכחת אורך נשימה, התאוששות מהפתעות והוכחת יתרון יחסי מול אתגרים חדשים, בשונה מהרתעה קלאסית מבוססת ענישה או מניעה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: גור מורד
Wednesday Aug 07, 2024
Wednesday Aug 07, 2024
מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: גור מורד
Sunday Aug 11, 2024
Sunday Aug 11, 2024
מאמר זה עוסק במעבר מהמב"ם, המערכות שבין המלחמות, למלחמת "חרבות ברזל". המאמר בוחן כיצד השפיע עשור של פעולות במב"ם – הכשלים שנוצרו בשל המב"ם, אבל גם התרומה של הפעילות במב"ם – על מוכנות צה"ל למלחמה הנוכחית. המאמר מתמקד במרכיב ההרתעה במב"ם, כמרכיב המרכזי שמשפיע על הסלמות ועל הידרדרות למלחמה. המאמר גם מזהה את הצורך בהמשגה חדשה של המב"ם, כמערכות על פני רצף שנע בין המלחמה להסדרה, ואת החובה לברר מהי התכלית המדינית לפעולות המב"ם. לסיכום מציע המאמר מסגרת תפיסתית חדשה למב"ם, כאסטרטגיה מתמשכת לזמני שגרה, המשלבת מניעה, הגנה והרתעה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריינית: יעל יקל
Sunday Aug 11, 2024
Sunday Aug 11, 2024
כשמדובר במלחמה טוטלית, כמו מלחמת יום הכיפורים, ישנה חשיבות מיוחדת לפיקוד העליון, שכן המבחן העליון בתרחיש כזה הוא היכולת לגייס את כל המשאבים הלאומיים ולהפעילם באופן מיטבי. הלקחים העיקריים מהמלחמה נוגעים כולם להיבט האנושי, שלא השתנה לאורך ההיסטוריה, ולכן הוא רלוונטי גם כעבור חמישים שנים, וגם כאשר המציאות השתנתה כמעט לחלוטין. אומנות המלחמה מחייבת בקיאות מקצועית, הכרה מעמיקה של יכולות (שלנו ושל האויב). המפקדים חייבים להיות מנוסים אך גם בעלי דמיון, גמישות מחשבתית, קשיחות מנטלית, כולל ההבנה ש"זה מה יש ועם זה ננצח", חשיבה ביקורתית ונכונות לקחת סיכון מחושב. זה שאינו מוכן לקחת סיכון, לא ינצח.
.מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים
קריינית: יעל יקל
Sunday Aug 11, 2024
Sunday Aug 11, 2024
בשנה הנוכחית עומדות להתקבל החלטות משמעותיות מאוד בבניין הכוח הצה"לי, שיושפעו הן מאירועי השבעה באוקטובר והן מצורכי המלחמה המתמשכת, שטרם הסתיימה ועלולה להתרחב בכל רגע נתון. המאמר סוקר טעויות עבר והיסטים תרבותיים, שהביאו במקרים קודמים להחלטות יקרות ולא בהכרח מוצדקות, בכל הנוגע לבניין הכוח בצה"ל לאחר אירועי לחימה משמעותיים – בעיקר אירועים שתחילתם בכישלון, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים. בתנאים המיוחדים והקשים במיוחד, של מלחמת "חרבות ברזל", הצורך ללמוד מטעויות ולהימנע מהיסטים – קריטי, במיוחד לאור העובדה שהאתגר שאליו צריך צה"ל להתכונן – עימות רב־זירתי עם "ציר ההתנגדות" האיראני – שונה מכל מה שהכרנו בעבר.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: ישורון תורג׳מן
Sunday Aug 11, 2024
Sunday Aug 11, 2024
ההפתעה האסטרטגית ממתקפת חמאס ב 7 לאוקטובר הלמה בתודעה הציבורית וערערה את האמון בתפיסת הביטחון של ישראל. ביקורת חשובה נשמעת מאז על גישת ההרתעה שיושמה מול ארגוני ההתנגדות ברצועת עזה ובלבנון ועל ההתמכרות לשקט אסטרטגי בהווה והתעלמות מתמשכת מהתפתחות סיכונים משמעותיים בעתיד. המסקנה המתבקשת בעיני המבקרים היא שהיה נדרש, בעבר ובוודאי מעתה, לפעול נמרצות להכרעת היריב, כפתרון האופטימלי לנטרול האיום האסטרטגי המתעצם. המאמר מבקש להציב זווית מאזנת יותר באשר לדוקטרינת ההרתעה ולטעון שתפיסת ההרתעה הישראלית נגד יריבים אסימטריים לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי וודאי שלא ניתן היה ליישמה כראוי. הקריאה להחליפה בעקרונות המקצועיים והברורים של גישת ההכרעה – מעוותת מיסודה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: ישורון תורג׳מן
Sunday Aug 11, 2024
Sunday Aug 11, 2024
חיל־האוויר הפעיל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים את שתי התוכניות האופרטיביות המרכזיות שלו לתקיפת מערכי הטק"א בסוריה ובמצרים, אך העליונות האווירית לא הושגה. בהמשך המלחמה פעל חיל־האוויר להשגת חופש פעולה ועליונות אווירית בשתי החזיתות והצליח בכך באופן חלקי. הרוב המכריע של הפעילות נגד מערכי הטק"א נעשה בזיקה למהלכים העיקריים בקרב היבשתי ובמטרה לתקוף את הסוללות שפגעו ביכולת החיל לתת סיוע אווירי התקפי לכוחות היבשה. בהסתכלות לעתיד יש לקחים רלוונטיים ממקרה מבחן זה, ובהם חובתו של חיל־האוויר לפתח את הכלים ואת המנגנונים להתאמת התכנון המבצעי שלו לא רק לתכלית האסטרטגית של צה"ל אלא גם למהלכים העיקריים בקרב היבשתי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.
קריין: ישורון תורג׳מן
Sunday Aug 11, 2024
Sunday Aug 11, 2024
מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 36- נשים- הפוטנציאל המערכתי.
קריין: רועי וינברג