87.1K
Downloads
347
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Monday Apr 03, 2023
Monday Apr 03, 2023
מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.
קריינית: יעל יקל
Monday Jun 05, 2023
Monday Jun 05, 2023
המשבר שמתקיים כיום במערך המילואים היבשתי הוא עמוק ומהותי, ונוגע לארבעה נדבכים שהסערה האחרונה רק "מתיישבת" עליהם: פיחות מתמשך בכשירותם ומקצועיותם, ערעור שגוי בתפיסת נחיצותם, אתגרים גדולים ביכולת וברצון המשרתים לאזן בין חייהם כאזרחים ושירות המילואים, וכן ראיית הצבא הסדיר, גם היא שגויה, את מערך המילואים כ"ילדי חוץ" שכשירותם נמוכה והם יותר בחזקת בעיה, מאשר פתרון. ועדיין, צה"ל לא יוכל להכריע במלחמה הבאה ללא כוחות המילואים. האתגר הרב־זירתי, עשוי לחזק את תחושת הנחיצות בקרב משרתי המילואים. הקדשת משאבים לאימונם במיקוד משימתי, תחזק את כשירותם ותחושת המסוגלות שלהם, כמו גם את תחושת המשמעות לשירות המילואים, החיוני לביטחון הלאומי.
"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 41, 75 שנות מילואים, אפריל 2023.
קריין: גור מורד
Thursday Jul 20, 2023
Thursday Jul 20, 2023
מאמר זה עוסק בעוצמה ימית ובבניין כוח ימי. המאמר מציג שלוש טענות באשר להגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה ותהליך בניין צי שאמור להיגזר ממנה באופן שיממש עוצמה זו באופן מיטבי. הראשון הוא הדגשת הצורך בקיום דיון לאומי פתוח ומרובה משתתפים בהגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה. השני הוא התובנה שלצי משימות ייחודיות בחשיבות לאומית קריטית ולכן אין הכרח שהכוח הימי יבנה על מנת שיגיע למיצוי שיא בסנכרון זמן ומרחב עם שאר מערכי הכוח המדינתיים. השלישי הוא הדגשת הצורך להתחיל דיון על בניין צי בתהליך בירור מדויק ומפוכח של מטרות ומשימות ובאמצעים היעילים ביותר להשגתן, ורק לאחר מכן הצטיידות יעילה לצורך מימוש מטרות אלו.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: אביב אילן
Thursday Jul 20, 2023
Thursday Jul 20, 2023
מאמר זה עוסק באתגרים הלאומים של מדינת ישראל במרחב הימי ומקומה של זרוע הים בהשגתם. בשנים האחרונות המרחב הימי של ישראל עובר תמורות רבות. עירוב שימושים, החל מפעילות צי סוחר (ספנות), פעילות ספורט ימי ופנאי, דיג, תגליות גז טבעי, חקלאות ימית, תשתיות (כגון קווי תקשורת), התפלה ועוד. לפיכך נדרש עיצוב מחדש של המרחב הימי החל מהתאמת החקיקה והתקנות עבור בהתאמת התנועה בו ובשיפור יכולות ניטור באמצעות מערכות מבוססות נתונים ובינה מלאכותית ועד למענה מותאם מבצעי לשמירה על הביטחון והבטחת קיום ושגשוג פעילות הכלכלית המשקית במרחב הימי. כך תוכל ישראל להתמודד בהצלחה עם האתגר המשילות במרחב ימי הנמצא בעירוב שימושים לרוב.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: אביב אילן
Thursday Jul 20, 2023
Thursday Jul 20, 2023
במסגרת מלחמה עתידית בלבנון, בה צה"ל יתמקד בהכרעת חזבאללה, ישנה אפשרות שאיראן תפעל באופן קינטי ישיר – ירי טק"ק וכטמ"מים על ישראל, כדי להסיט את צה"ל מהכרעה של בן חסותה. במצב כזה, יתכן שצה"ל יידרש לפעול ישירות נגד איראן. המאמר מציע כי הגישה המרכזית לשם כך תהיה תקיפה של מטרות ערך (מטרות שלטוניות) במטרה לכפות על איראן את הפסקת הירי על ישראל ולשמר את מרחב הפעולה הצבאי בלבנון נגד חזבאללה. גישה זו גם תמנע שחיקה שאינה חיונית של יכולות צה"ל ובה בעת תהווה ביטוי לעוצמה הצבאית של ישראל גם בעיני יתר השחקנים באזור ומחוצה לו.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב זירתיות. מאי 2023
קריין: גור מורד
Thursday Jul 20, 2023
Thursday Jul 20, 2023
מאמר זה משרטט שלוש דילמות הצפויות ללוות את המעבר למזרח תיכון גרעיני על סמך שורה של תקדימים היסטוריים. הראשונה, נקודת המעבר ממדיניות של מניעה למדיניות של הרתעה. השנייה, סוג ההרתעה שתידרש לישראל בזירה הגרעינית החדשה. השלישית, אופן ההתמודדות עם הטרור בתנאים של איום גרעיני. אף שחלון ההזדמנות לפעולת מנע צבאית עשוי להיוותר פתוח גם לאחר השגת יכולת גרעינית צבאית בידי האויב, יש צורך לרענן את תפיסת ההרתעה של ישראל נגד יריבים גרעיניים שלא בהכרח יאמצו את תכתיבי מאזן האימה. כמו־כן יש להביא בחשבון את הקושי בשמירה על חופש פעולה צבאי נגד ארגוני טרור הפועלים בחסות מטריית הגנה גרעינית.
מתוך "בין הקטבים"- גיליון 39- איראן ורב זירתיות. מאי 2023
קריין: גור מורד
Thursday Jul 20, 2023
Thursday Jul 20, 2023
המאמר מראה כי ישראל מצויה מאז העשור השני של המאה ה־21 במהלכה של "פניה לים" שעיקרה הקדשת תשומת לב ומשאבים בהיקף נרחב יותר לתווך הימי, לרבות היבטיו הביטחוניים, בין היתר, נוכח התלות החדשה בגז מן הים ותמונת האיומים העדכנית. המאמר בוחן את המנועים המרכזיים לפניה זו, וקודמותיה: שינויים פיסיים בעלי משמעויות אסטרטגית, איומים והזדמנויות העולות מן המרחב הימי, מחויבות אידאולוגית והתפתחויות גלובליות בתחומי הלוגיסטיקה, הספנות, והמשפט הבינלאומי. נדרשת רגישות מיוחדת לשינויים בתחומים אלה, בכדי לוודא שישראל מתאימה עצמה להיסטים הבלתי נמנעים בכולם. במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הכלי הצבאי הימי לא העניק מענה מלא לאתגרים צבאיים שהופיעו במרחב זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
Thursday Jul 20, 2023
Thursday Jul 20, 2023
המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
Thursday Jul 20, 2023
Thursday Jul 20, 2023
הצוללת מהווה את אחת הפלטפורמות הימיות המשמעותיות ביותר בעידן המודרני וכפלטפורמה הרלוונטית למגוון רחב של משימות מבצעיות בתקופות של שלום ובמלחמה. עיקרון החשאיות הוא זה העומד בבסיס תפיסת ההפעלה של הצוללת – התגלות הצוללת בידי כוחות זרים או אויב יובילו לעיתים רבות לשיבוש משימתה ובמקרים קיצוניים יותר, אף יאיימו על שרידותה. בהקשר האזורי, התפתחויות טכנולוגיות בתחום הלחימה כנגד צוללות (נצ"ל) בשילוב שינויים גיאואסטרטגיים, יוצרים סביבה אופרטיבית מאתגרת יותר מאשר בעבר; על מנת לייצר מענה לאתגרים אלו, צה"ל וזרוע הים יידרשו לשינוי תפיסתי ברמה האסטרטגית, הטכנולוגית, הדוקטרינרית והטקטית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
Thursday Jul 20, 2023
Thursday Jul 20, 2023
איראן היא ללא ספק האתגר האסטרטגי המשמעותי ביותר לישראל בשנים האחרונות. במאמר זה נבחן אם המדיניות הישראלית מול איראן הוכיחה את עצמה, ומהן האפשרויות העומדות בפניה. הגישה הביקורתית המוצעת במאמר אינה מתעלמת מהאיום ואינה קוראת לישיבה בחיבוק ידיים או לייאוש, אלא מדגישה את הצורך בגישה ריאליסטית וביעדים ריאליים, גם אם אינם אופטימליים, מפני שהחלופות עלולות להיות גרועות יותר. הבנה נכונה של התהליכים המתחוללים באיראן עשויה להביא למסקנה שהזמן פועל לרעת המשטר שם, והוא יהיה חייב לשנות את מדיניותו אם ברצונו לשרוד. מכאן, שהשילוב של איפוק, אימוץ דיפלומטיה רציונלית, ריאליסטית ובלתי מתלהמת, ופעילות צבאית במישורים הכרחיים בלבד, ישרת טוב יותר את ביטחון ישראל.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריינית: יעל יקל