87.1K
Downloads
347
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Wednesday Mar 22, 2023
Wednesday Mar 22, 2023
המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות בניסיון להשפיע על סדר היום המדיני והעולמי. דאע"ש השתמשה במרחב הסייבר לגייס תמיכה, כספים ולוחמים, להפיץ תעמולה ולבצע לחימה תודעתית נגד אויביה. עם זאת, מתקפת הקואליציה מתמקדת בממדים הפיזיים המסורתיים, ואף מספקת לארגון הטרור חומרי תעמולה אפקטיביים נגד מדינות המערב. תגובה ראויה לדאע"ש מוכרחת לכלול הכרה שהפצת השפעה דרך הרשת היא בין האיומים המרכזיים שאיתם יתמודד המערב יתמודד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 3, סייבר, דצמבר 2014.
קריין: גיא ישראלי
Wednesday Mar 22, 2023
Wednesday Mar 22, 2023
המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות היחס הישראלי לכוחות שמירת שלום בכלל, ולכוח יוניפי"ל בגבול הלבנוני בפרט, מאופיין בביקורת ובאכזבה. יחד עם זאת, עיון בתפקוד יוניפי"ל מאז 2006 מגלה תמונה מגוונת יותר מהצפוי. על אף שחלק גדול מהביקורת הישראלית נגד יוניפי"ל מוצדק, הכוח הרב־לאומי ממלא תפקיד חיובי מכמה היבטים. מאמר זה ידון בתפיסות הישראליות לגבי תפקיד כוח יוניפי"ל וינסה להסביר מדוע במרבית המקרים אנו מתאכזבים מהביצוע. מן הראוי לציין שאמנם יש פגמים במנדט, בתרבות הארגונית ובהרכב של יוניפי"ל, אבל קיומו בשטח, על כל ליקוייו, יכול לקדם מציאות משופרת מול לבנון במידה וגורמים ישראליים יאמצו גישה דיפלומטית ריאליסטית הממצה את יתרונות הכוח הרב־לאומי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 24-25, דיפלומטיה צבאית, מרס 2020.
קריין: אביב אילן
Thursday Mar 23, 2023
Thursday Mar 23, 2023
Thursday Mar 23, 2023
Thursday Mar 23, 2023
Thursday Mar 23, 2023
Thursday Mar 23, 2023
מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, נשים - הפוטנציאל המערכתי, ספטמבר 2022.
קריינית: יעל יקל
Thursday Mar 23, 2023
Thursday Mar 23, 2023
מה היא עליונות צבאית רב-ממדית וכיצד ניתן להשיגה באופן ששובר את דפוס החשיבה הזרועית ב"סילואים"? המאמר עונה על השאלה באמצעות הצגת מספר הבחנות חדשות, בין עליונות גנרית (בבניין הכוח) לעליונות מצבית (בהפעלת הכוח) ובין עליונות טכנו-טקטית (המתבטאת במפגש בין פלטפורמות) לבין עליונות מערכתית (המתבטאת בזירת לחימה). לשימוש בהבחנות אלה מספר תרומות מחקריות לדיונים המתקיימים בימים אלה בנושא העליונות הצבאית הישראלית, לרבות בחינה מחודשת של אירועים מכוננים בהיסטוריה הצבאית. המחבר יוצק תוכן חדש למושג עליונות צבאית וממליץ לבנות עליונות גנרית בתחומים בהם יש לצה"ל יתרון כמו מודיעין, סייבר, ספקטרום ואוויר בצורה שתאפשר יצירת עליונות מצבית - מערכתית וטכנו-טקטית ביבשה במלחמה הקרובה..
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 28-30, עליונות צבאית ותר"ש תנופה ד, מאי 2021.
קריין: רועי ווינברג
Thursday Mar 23, 2023
Thursday Mar 23, 2023
הנ"מ הטקטי היה רכיב בלוחמת היבשה בעת שמטוסים ומסוקים איימו על הכוח המתמרן. צורך זה ירד עם ירידת האיום המדינתי לטובת הגנה אקטיבית מפני תמ"ס על העורף האזרחי והצבאי. לקחי המלחמות האחרונות מצביעים על חזרת הצורך להגן בממד האווירי על הכוחות המתמרנים. במערכות הבאות יידרש צה"ל ליכולות הגנ"א על הכוחות, שונה מבעבר אך נרחבת יותר וצמודה יותר. נדרשת בניית יכולת מחודשת של רכיב הגנ"א של חיל האוויר המשתלב ביחידות היבשה, או, לחילופין, לתת לזרוע היבשה את האחריות המוחלטת לפתח מערכות הגנה לכוחות, להקים יחידות בתחום זה ולהפעילן.
"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוקטובר 2022.
קריין: אביב אילן
Monday Apr 03, 2023
Monday Apr 03, 2023
הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: גור מורד
Monday Apr 03, 2023
Monday Apr 03, 2023
הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: גור מורד
Monday Apr 03, 2023
Monday Apr 03, 2023
מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.
קריינית: יעל יקל