87.1K
Downloads
347
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Tuesday Sep 06, 2022
Tuesday Sep 06, 2022
צה"ל מגייס לשורותיו לוחמות מזה מספר עשורים, אך ממשיך להבדיל בין תהליכי הגיוס והאיתור של הלוחמים והלוחמות. לכאורה, ניתן לטעון שזוהי תמונת ראי של הנורמות השכיחות בחברה הישראלית, אך כותבת המאמר מבקשת לבחון את ההבדלים הללו והאופן בו אלו משפיעים על הארגון ועל יכולתו להכריע את האויב בשדה הקרב העתידי. בניתוח ראשית הצירים, דוגמת חוק שיווי זכויות אישה (1951), כמו גם תפקיד צה"ל בחברה והשתנות שדה הקרב ומאפייני הלוחמים הנדרשים, היא מאפיינת את מקרה המבחן של הלוחמות בהגנה האווירית והתפתחות המערך בעשורים שמאז גיוסן לשורותיו, ומבקשת מצה"ל להפוך חזרה את הקערה – למיין ולגייס את הלוחמות, ולא לתת להן למיין אותו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022
קריין: יעל יקל
Tuesday Sep 13, 2022
Tuesday Sep 13, 2022
למרות שכל מלחמה שונה מקודמתה, צבאות נוטים לא להסתגל למציאות המשתנה, אלא לדבוק בתפיסות ודוקטרינות שהנחו אותם בעבר. המאמר הזה מתאר איך השתנות מתרחשת בצבא, ואת רמותיה השונות, תוך פירוט הגורמים שעשויים לעכב, למנוע, להטעות או להכשיל תהליכי למידה והשתנות מוצלחים. זאת בהסתמכות על הספרות הענפה בנוגע לתהליכי השתנות מוסדית, במיוחד בארגונים שמרניים כמו צבאות. המאמר מגלה לחצים פנימיים וחיצוניים שיכולים להניע או למנוע השתנות, ואיך המבנה של צבאות ותמריצים של בכירים מהווים חסם להסתגלות מהירה ומועילה למציאות משתנה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: גור מורד
Thursday Oct 20, 2022
Thursday Oct 20, 2022
"טרייסבוק" היא מקרה מבחן לפיתוח ולהטמעה של יוזמה דיגיטלית בארגון צבאי. למרות ההשקעה המרובה בתהליך הפיתוח וההטמעה של הפלטפורמה, היא נכשלה ביצירת שיח מודיעיני רשתי שלשמו פותחה, ומשמשת כיום בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים. מאמר זה מבקש לספר על הרשת החברתית המודיעינית, ולהסביר מדוע לא עמדה המערכת בציפיות ממנה. לטענת כותבת המאמר, הכישלון של טרייסבוק אינו נובע רק מהממשק הטכני הלוקה בחסר, אלא בעיקר מנקודות ההתנגשות שיצרה הפלטפורמה בין האיסוף והמחקר בנוגע לשיטות העבודה המודיעיניות ובין הגדרות התפקידים המסורתיות. חוסר הרצון של הארגון להתמודד עם האתגרים ועם השינויים שהציפה הפלטפורמה החדישה, מהווה דוגמה לחיכוך בין מענה טכנולוגי לארגון שמרן, ולצורך בשיח ובהשתנות ארגוניים כמפתח להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריינית: יעל יקל
Monday Oct 31, 2022
Monday Oct 31, 2022
"גם הצד החזק יכול להפעיל אסטרטגיה של התשה – לפגיעה ברצון של האויב להלחם. כך פעלה ישראל אל מול הפת"ח בלנון בין השנים 1972-1970 .מאמץ המלחמה המתמשך הלם את יתרונה החומרי והאיכותי של ישראל והיה לכן נוח גם בהיבט צמצום הנפגעים לכוחותינו. יתרה מזו, בהעדר אופצייה הכרעתית, אסטרטגיה של פעולות קטנות היקף, אך כואבות, נותנת למדינה ישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית. גם לנוכח האתגרים הנוכחיים, הטענה היא שהתשה מהווה מפתח לניצול חולשות היריב תוך הסתמכות לא רק על היכולת הצבאית, אלא גם, ובעיקר על כושר העמידה המרשים של החברה והכלכלה הישראלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון ביטחון שוטף א', מס' 15, מרץ 2018.
קריינית: יעל יקל
Monday Oct 31, 2022
Monday Oct 31, 2022
לצבאות, בעיקר מערביים, יש נטייה ל"הקסמות" מטכנולוגיה צבאית עולה שאמורה לשנות את מאפייני הלחימה ולעיתים יש הטוענים שגם את טבעה. תחום הסייבר הוא ללא ספק תחום שהביא ל"הקסמות" כזו, בין היתר כי הפעולות בתחום זה חשאיות וחסויות, מה שמקשה על הצופה הביקורתי לבקרם. החשיבה בצה"ל לגבי השילוב של סייבר התקפי במלחמה עדיין לא מפותחת, והמלחמה באוקראינה מהווה הזדמנות טובה לדבר עליה. מלחמת רוסיה־אוקראינה מספקת הזדמנות למידה באשר לעוצמתם היחסית של מרכיבים שונים, ישנים וחדשים, שחלקם נתפסים כמשנים את פני תופעת המלחמה. למידה זו תאפשר לצה"ל, בראיה עתידית, "לנרמל" את מקומם של כל המלחמה החדשים בתרחיש של מלחמה כוללת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
Monday Oct 31, 2022
Monday Oct 31, 2022
בעשורים האחרונים ניכרות בצבאות העולם שתי מגמות, אשר במובנים מסוימים ניתן לראותן כהפוכות זו מזו: יותר צבאות – בעיקר ממדינות מערביות-דמוקרטיות – פותחים את תפקידי הלחימה לנשים; אולם התוצאה של פתיחת תפקידי הלחימה בפני נשים מתורגמת לאחוז קטן ושולי בלבד של נשים מסך כל הלוחמים. כותב מאמר זה מתחקה אחר תהליכי פתיחת מקצועות הלחימה לנשים בצבאות שונים, ומבקש לאפיין מודלים שהתגבשו לעצם פתיחת המקצועות ולאופן שילובן של הנשים הלכה למעשה. בחינה ביקורתית של הנעשה בעולם, לאור השתנות שדה הקרב בעשורים האחרונים ומאפייני הלחימה הנדרשים, מספקת לצה"ל כלים וחומר למחשבה נוסף על הפוטנציאל המערכתי של נשים במערך הלוחם והאופן בו נכון לממשו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022.
קריין: גור מורד
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה בשירות נשים במילואים שניתן להסביר, בין היתר, על ידי שילובן של נשים במגוון הולך וגדל של תפקידים במערך הסדיר, בד בבד עם מגמת העדפה של צה"ל לשילוב משרתים ומשרתות על בסיס מקצועי ומוטיבציוני, וחשיפה של יותר ויותר נשים לאפשרות שהייתה סגורה בפניהן בעבר. אין להתעלם מן האתגר שמהווה כניסתן של נשים למערך המילואים, אך היא טומנת בחובה ערך רב עבור הצבא והמדינה, והזדמנות אדירה עבור הנשים המשרתות ואוכלוסיית המשרתים כולה. לשירות מילואים של נשים יש פוטנציאל להיות מחולל שוויון של ממש בחברה הישראלית בכלל, וקפיצת מדרגה מקצועית ואיכותית באפקטיביות של צה"ל בפרט.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
בעימותים הגדולים ברחבי העולם בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה חדה בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב. למרות זאת, בצה"ל ההתעוררות למיצוי טכנולוגיית הכטב"מ עבור כוחות היבשה, כחלק מתהליך בניין כוח סדור, החלה באיחור רב ובאופן חלקי. ישנה כעת הזדמנות, בטכנולוגיית הכטב"מ הקיימת בצה"ל, להובלת לוחמת היבשה לכדי מהפכה ביכולתה להתגבר ולהתמודד עם אתגרי שדה הקרב העכשוויים. אך כדי להקים אווירייה יבשתית עצמאית, הכפופה לכוח היבשתי ומופעלת על ידיו, נדרשת תפיסת הפעלה עדכנית ודינמית. כדי להטמיע את תפיסת לוחמת היבשה התלת־ממדית, המבוססת על אווירייה יבשתית עצמאית ולהוביל שינוי תרבותי עמוק בצה"ל נדרשות התאמות ארגוניות ובראשן הקמת חיל כטב"מ בזרוע היבשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
קריין: גיא ישראלי
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
בעשורים האחרונים, התאפיינה הפעלת התמרון היבשתי התאפיינה בתחושת חמיצות, והדרג המדיני העדיף שימוש באש מנגד על פני כוחות היבשה. בניסיון לפתור את "מבוכת התמרון" הזאת, יצאה זרוע היבשה בתהליך למידה והתחדשות שנקרא "יבשה באופק". בתהליך, המתואר מנקודת מבטו של מפקד הזרוע דאז, היה ניסיון להשתחרר מדפוסי הפעולה המסורתיים ולזהות את הפוטנציאל התפיסתי והטכנולוגי הבא. השימוש בגניאולוגיה, קרי דיון היסטורי ביקורתי, יצר תחושת משבר והגדרה של הבעיה ושל המענה הנדרש – מימוש הכרעה אופרטיבית של אויב נעלם בשטח הררי וסבוך המשגר מעומק שטחו המוגן לעבר העורף הישראלי. בתהליך התרחשה קפיצה פרדיגמטית שהביאה לגיבוש תפיסה חדשה ומעודכנת של תמרון משולב אמיתי – תשלובת יבשה, מודיעין ואוויר, על בסיס לוחמה רשתית, כוחות מיוחדים ועוד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', ינואר 2016.
קריין: ישורון תורג'מן