87.1K
Downloads
347
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Sunday Jul 03, 2022
Sunday Jul 03, 2022
בתנאים של אי-וודאות, עמימות, והשתנות מהירה שמאפיינים את הסביבה האסטרטגית, מהווה משחק המלחמה האסטרטגי כלי עוצמתי לפיתוח ידע מערכתי במפקדות הבכירות. אבל כדי להיות מועילים, צריכים משחקים אלה להתאים לנסיבות של הארגון שמתעסק בהם כדי להיות מועילים. הערך המוסף שצפוי ממשחק מלחמה, תלויי במקום שלו בתהליך פיתוח הידע, בנכונות לשחק ובמורכבות הסביבה הארגונית, כמו גם בשיטת המשחק: לפעמים ראוי לבחור שיטה סטטית של משחק (משחק מבוסס תרחיש) ולפעמים עדיף משחק דינמי, בנוסף על הנסיבות שבהן משחק אינו יאה לפיתוח ידע בכלל. על המפקד לעצב את משחק המלחמה הראוי ולהתגבר על מגבלות הפלטפורמה הנזכרות במחקר זה, כדי למצות את הפוטנציאל העצום.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.
קריינית: גור מורד
Tuesday Jul 05, 2022
Tuesday Jul 05, 2022
ההשתנות הגלובלית בעשורים האחרונים מיצבה את מערך קשרי החוץ הצה"לי כבעל תפקיד משמעותי בהפעלת ובבניין הכוח של צה"ל וכחלק מהדיפלומטיה המדינית ישראלית. מערך הקש"ח ממלא תפקיד מרכזי במאמץ שימור והרחבת מרחב הפעולה המבצעי של צה"ל ובמאמצי ישראל להרחבת היחסים עם מדינות העולם. יחד עם זאת, על המערך לשאול את עצמו האם התפיסה המנחה אותו כיום עודנה רלוונטית לאור השינויים בסביבת הפעולה של צה"ל והאם עליה להשתנות לנוכח האתגרים הצפויים לצה"ל בשנים הקרובות? המאמר יציג את הטענה לפיה על מערך הקש"ח להקנות דגש גדול מבעבר לתכליות של הקרנת עוצמה והרחבת ושימור עומק אסטרטגי, כמו גם לשיתופי פעולה בתחומי בניין הכוח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
Thursday Jul 07, 2022
Thursday Jul 07, 2022
מהפכת המידע שבעיצומה אנו נמצאים היא בעלת פוטנציאל עצום, אך גם טומנת בחובה אתגר. בעוד שבעבר די היה להטמיע חידושים טכנולוגיים בעולם המבצעי כדי לשמר את עליונות צה"ל על פני אויביו המשתכללים, כיום אין זה מספיק. לטענת הכותבות, צה"ל נדרש לשינוי ארגוני מהותי; אנשי הטכנולוגיה אינם יכולים להצליח לממש את פוטנציאל הטכנולוגיה הנוכחית לבדם. צה"ל אמנם לוקח צעדים אל עבר טרנספורמציה דיגיטלית, אך אינו עושה די כדי לקדמה. מתוך הבנה זו, מאירות הכותבות על הגורמים המבניים, הארגוניים והתרבותיים הנמצאים בבסיס הארגון הצה"לי, המעכבים את מיצוי תהליך זה. הן בוחנות את מוכנות העולם המבצעי הרב-זרועי לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומציעות עקרונות לקידומו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: רועי וינברג
Sunday Jul 10, 2022
Sunday Jul 10, 2022
המאמר מנתח את תפיסת מערכת ההגנה על גבולות שנקטו צרפת במהלך המלחמה באלג'יריה וארצות הברית בווייטנאם בהתמודדותן עם חדירת כוחות לא סדירים וסדירים למחצה לשטחים שנמצאו בשליטתן. המאמר מתמקד ב'קו מוריס' ו'קו מקנמרה' שהציגו הגנה קבועה המבוססת בעיקר על מכשול פיזי ואלקטרוני שיש בו מספר שכבות מבצעיות. הפעולות שננקטו לחסימת נתיבי החדירה, יצרו אצל הכוחות העוינים תחושת איום מוחשי על עצם קיומם ככוחות צבאיים. לפיכך בממד המבצעי היו פעולות החסימה יעילות. עובדה זו מחזקת את הטענה כי לאזורי המקלט והדרכים המובילות משם אל עבר שטחי הפעולה יש מהות אסטרטגית קריטית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: גור מורד
Thursday Jul 14, 2022
Thursday Jul 14, 2022
מהקמתה, ישראל נמנעה מבריתות צבאיות כדי לשמר את חופש פעולתה. המאמר עוסק במקרי מבחן בהם צה"ל פעל תוך שיתוף פעולה, ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית, עם צבאות זרים מחוץ למסגרת של ברית הגנה. המחבר טוען כי קיימת מגמה של עלייה בשת"פ הצבאי ושצה"ל נדרש לבצע התאמות אליה, תוך כדי המשך מדיניות ההימנעות הישראלית מהצטרפות לבריתות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.
קריין: גור מורד
Sunday Jul 17, 2022
Sunday Jul 17, 2022
לוחמה כלכלית מגלמת פוטנציאל לא ממוצה להחלשת איראן ושלוחיה. כותב המאמר בוחן את אופן ההתפתחות של תחום זה בישראל ומנתח בביקורתיות את הסיבות לכך שנותר שולי במסגרת "סל הכלים" הביטחוני הישראלי. המאמר קובע שפיתוח תחום הלוחמה הכלכלית, בהובלת אגף חדש בצה"ל שיוקם לצורך כך, עשוי לסייע לישראל לפרוץ את הקיפאון הצבאי והמדיני מול אויביה בעשורים האחרונים. לוחמה כלכלית תוכל להחליש את איראן ושלוחיה, בין השאר, באמצעות שלילת הבסיס הכלכלי של פעילותם הצבאית נגד ישראל ופגיעה בנכסים הכלכליים של מוביליה. המאמר מציג זווית מבט ייחודית על תחום הלוחמה הכלכלית בישראל מנקודת מבטו של מי שהוביל את הנושא במערכת הביטחון במהלך מספר עשורים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
Tuesday Jul 19, 2022
Tuesday Jul 19, 2022
בעידן הדיגיטלי גלום פוטנציאל אדיר. עם זאת, הארגון הצבאי נתקל במורכבות רבה בבואו לממשו, ואינו מצליח להביא את החדשנות הטכנולוגית לידי ביטוי. לטענת המאמר, מורכבות החדשנות בבניין הכוח הצבאי נובעת מפערי הַמְשָׂגה במסגרת השיח הארגוני; בעוד שהשיח הצה"לי כיום עוסק בקידום פרויקטים המביאים להפעלת כוח אפקטיבית יותר, בשורת העידן הדיגיטלי טמונה דווקא במרחב הבין-פרויקטלי, המביאה לבניין כוח אפקטיבי יותר. לכן, כדי להצליח במימוש הזדמנויות העידן הנוכחי, על צה"ל לפתח ראייה אסטרטגית מערכתית כוללת של בניין הכוח. בדומה לעיסוק הכימי במולקולות ולא באטומים בלבד, על צה"ל לעסוק גם ברמת היחסים בין הפרויקטים. רעיון "בניין הכוח מסדר שני" מהווה בסיס מושגי לכך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 18, דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, דצמבר 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
Thursday Jul 21, 2022
Thursday Jul 21, 2022
במהלך תרגיל 'אור הדגן', שנערך בספטמבר 2017 ודימה מלחמה מול חזבאללה בדרום לבנון, השתמשו המפקדים בשתי מטפורות שסייעו להם בדילמות מרכזיות בתרגיל. מטפורה ראשונה, שנלקחה מעולם הכלכלה, האירה על שאלת ה'מספיקות' של ההגנה, ועל סוגיית היחס בין ההגנה להתקפה. המטפורה אפשרה הסתכלות על ההגנה וההתקפה כפעולות משולבות שמטרתן לספק את התשואה הכוללת הגבוהה ביותר. מטפורה שנייה, מעולם האינסטלציה, סיפקה המחשה רעיונית לאתגרים מולם עמדו המפקדים, ואפשרה למדוד ולהעריך את הישגיהם. כפי שהודגם בתרגיל, השימוש במטפורות הוא כלי חשוב המאפשר הבעה של רעיונות שלמים בצורה בהירה ופשוטה, ובאמצעותו ניתן לבסס רעיונות ולפתח אותם, ואף לשכנע בהם אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
Monday Jul 25, 2022
Monday Jul 25, 2022
מאמר זה סוקר את תהליך ההתפתחות והכתיבה של תורת הלחימה של צה"ל, משחר הקמתו ועד היום. לאורך המאה הקודמת הבסיס לתורת הלחימה עבור כוחות היבשה נשאר פחות או יותר סטטי. עם זאת תכיפות השינויים בסביבה המבצעית וההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בעידן הנוכחי מעלה צורך לבחון את תורת הלחימה ולעדכנה באופן קבוע. חסרים כיום כלים לתהליכי מחשב ופיתוח ידע, ודבר זה עלול לפגוע בעוצמת כוחות היבשה ובאפקטיביות המבצעית שלהם. לכן על זרוע היבשה להקים גוף שיתאים בגודלו, בבכירות העומדים בראשו ובאופי של המשרתים בו, שיהיה מסוגל לפתח תורת לחימה מותאמת לאתגרי הלחימה העכשוויים תוך צפיית אתגרי הלחימה העתידיים ומתן מענה גמיש וזריז לאתגרים מתפתחים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: רועי וינברג
Tuesday Jul 26, 2022
Tuesday Jul 26, 2022
אמ"ן הוא מונופול טבעי למודיעין. כמו מונופולים אחרים, מקורו בהשקעות-עתק בתשתיות בשלב ההקמה ובקביעת חסמים לכניסת מתחרים. אלא שהמוצר המיוצר במרכז המודיעיני על בסיס איסוף ריכוזי, ככל שהוא חיוני לצה"ל, הוא כבר אינו מספיק. הטכנולוגיה מאפשרת מענה טוב יותר לצורך הגובר במודיעין קרבי באמצעות יצרנים מקומיים. אמ"ן נדרש לוותר על בלעדיותו באיסוף ובמחקר, לעודד שילוב חיישנים וטכנולוגיות עיבוד מידע בכוחות הלוחמים, ולקחת תפקיד מוביל בבנייתה של מערכת מודיעינית משוכללת יותר. אמ"ן מחזיק בידע הנדרש לפיתוח "רשת מודיעין חכמה" שתשלב "ייצור מודיעין" קרבי בכוחות הלוחמים, המידע יוצלב עם המודיעין המרכזי של אמ"ן שגם יועשר בדרך זו, והמרכז האמ"ני יהיה פנוי יותר להתמקד בחידות המודיעיניות החשובות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: יעל יקל