77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Sunday Jun 12, 2022
Sunday Jun 12, 2022
גורמים פיזיים כמו הצטיידות ואימונים נחשבים כחיוניים לאפקטיביות צבאית, אבל חוסר לכידות
תפיסתית הוא לא פחות חשוב מהם. מאמר זה מציג כמהמספר דוגמאות היסטוריות לכשלים צבאיים
שמקורם בחוסר לכידות תפיסתית – הסכמה על הבעיה המבצעית ועל המענה הנכון לה. ופורט את
מקורות הקושי להגעה ללכידות תפיסתית: הבדלים בהיסטוריה האישית, ניגוד אינטרסים בין מפקדים
וקצב שינויים גבוה המקשה על הבנת האתגרים. כצעד ראשון במענה לבעיה מציע הכותב להגדיר את
העניין כעיסוק פיקודי הכרחי של המפקדים, העלאת קצב הלמידה, הענקת ניסיון בכל הזירות החיוניות
למפקדים בכירים, ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי במו"פ טכנולוגי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017
קריין - רועי וינברג
Tuesday Jun 14, 2022
Tuesday Jun 14, 2022
מהי דרך המלחמה המודרנית של צה"ל? במהלך העשורים האחרונים התבססה בצה"ל דרך מלחמה חדשה, המערכה בין המערכות (המב"מ), במסגרתה לאגף המודיעין תפקיד חשוב, באספקת מודיעין מאפשר לקיומה, ובגיבוש יעדיה, דרכי פעולתה והערכת הישגיה. המאמר מציג ניתוח היסטורי של התפתחות המב"מ ובוחן באופן ביקורתי את האופן בו המב"מ הוביל לשינוי דרכי החשיבה והפעולה הצה"ליים, לרבות האם וכיצד פגע המב"מ במעמד אמ"ן כמעריך לאומי ומה המשמעות של דחיקת העיסוק הצה"לי במלחמה לטובת המב"מ. כותבי המאמר טוענים שההקשר הגאו-פוליטי והצבאי החדש בו מצה"ל מצוי, העימות האזורי עם איראן, ישמר את המב"מ כדרך המלחמה של צה"ל בעתיד הקרוב, כמענה הצבאי המרכזי שבידי מדינת ישראל לאיומים המרחוקים מגבולותיה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריין: גור מורד
Thursday Jun 16, 2022
Thursday Jun 16, 2022
בהתבסס על ראיונות עם בכירי צה"ל, בעיקר חברי פורום מטכ"ל, ולאור תיאוריות של חקר הקבוצות, הכותבים בוחנים את מעמד פורום מטכ"ל כהנהלה בכירה משלוש זוויות: האחריות הניהולית והמטרות המשותפות של הפורום; הובלת תהליכי חשיבה ארגוניים; ואופן מינוי האלופים. המאמר מסיק שפורום מטכ"ל לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו וחבריו אינם רואים בו קבוצה בעלת תלות הדדית חיובית (מכנה משותף). לכן הטענה היא שמאגר הניסיון והידע הבכיר ביותר בצה"ל מבוזבז כל עוד אלופי צה"ל ממשיכים לפעול בנפרד, ונמנעים מלהוביל יחדיו את צה"ל. לאור זאת, המחברים נותנים מספר המלצות לתיקון המצב.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017
קריין – גיא ישראלי
Sunday Jun 19, 2022
Sunday Jun 19, 2022
דיפלומטיה צבאית במדינות בעלות מערכת יחסים מורכבת עם ישראל, אשר יש להן רצון לשת"פ עמוק מחד גיסא, ומאידך גיסא סימנים של עוינות ושל חשדנות המתבטאות גם בהקשרים רשמיים כמו הצבעות באו"ם – היא מרחב פעולה מוגבל אך קריטי. למרות הקשיים לנהל דיפלומטיה צבאית במדינות כאלה, ההזדמנויות עצומות. לאור ניסיונו של הכותב כנספח צה"ל בסין, מוצג השת"פ עם סין כדוגמה להתנהלות הישראלית במרחב מוגבל – כיצד מורידים חסמים מזהים פוטנציאלים ומייצרים השפעה בטווח הארוך. במורכבות זו, נדרש הנספח הצבאי ליכולות מגוונות, הכוללות טיפוח קשרים ועידוד שת"פ מחד גיסא, ולבלימת זעזועים מאידך גיסא. איזון זה מצריך אינטליגנציה בין־אישית, חברתית ותרבותית שתסייע לנספח ליצור תדמית לישראל ולפעול באפקטיביות במרחב שאינו תמיד ידידותי לנוכחותו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גור מורד
Tuesday Jun 21, 2022
Tuesday Jun 21, 2022
בשנים האחרונות עובר צה"ל שינוי תפיסתי – מהתפיסה הקלאסית של עצמאות ושל חופש פעולה, לתפיסה של שיתוף פעולה עם צבאות אחרים לצורך מימוש יעדים ומשימות. המאמר מתאר את החשיבות של שת"פ בין־לאומי לצה"ל, בדגש על יחסיו עם צבא ארצות הברית. לאור ניסיונו של המחבר כנספח ההגנה בארה"ב, מוצגות במאמר מספר תובנות על תפקוד נספח ההגנה, שנדרש להבין היטב את אינטרסי צה"ל ומשרד הביטחון ולחפש הזדמנויות ופוטנציאלים בצבאות זרים שיענו על הפערים הישראליים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: רועי וינברג
Thursday Jun 23, 2022
Thursday Jun 23, 2022
הדיפלומטיה הצבאית היא תחום עשייה משלים לעבודת הליבה של צה"ל מחד גיסא, וכלי אסטרטגי בפני עצמו של המדינה, מאידך גיסא. במקרה הראשון, הדיפלומטיה הצבאית "הקלאסית", ניהול קשרים עם צבאות זרים מאפשר שיפור יכולות והישגים בבניין כוח ובהפעלתו, ומונע תקלות שעלולות להיגרם בעקבות חיכוך עם צבאות זרים שפועלים באותן הזירות. במקרה השני, הדיפלומטיה הצבאית מהווה את הערוץ היחיד או הראשי עם מדינה זרה, ומשמשת כלי ל"מעורבות אסטרטגית" עימה כדי למנוע משברים, כדי להשפיע עליה וכדי לחזק קשרים מדיניים. בישראל, יש למסד תחום זה כמקצוע בצה"ל, ולגבש תפיסה אסטרטגית־מבצעית הממקמת את התחום בתוך העשייה המדינית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: רועי ויינברג
Sunday Jun 26, 2022
Sunday Jun 26, 2022
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריינית: יעל יקל.
Sunday Jun 26, 2022
Sunday Jun 26, 2022
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריינית: יעל יקל.
Tuesday Jun 28, 2022
Tuesday Jun 28, 2022
הפתעות בסיסיות, כאלו הנוצרות בשל תפיסת עולם שאיבדה רלוונטיות, מחייבות אותנו לשאול על מהות ההפתעה, כלומר לא רק ״האם הופתענו״ אלא ״במה בדיוק הופתענו״. שורה של גורמים הופתעו מאוד מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה: ברית נאט״ו, ובמיוחד שותפיה האירופאיים, הופתעה משיבתה של תופעת המלחמה לאירופה; ארה״ב ורוסיה גם יחד הופתעו מעמידתה האיתנה של אוקראינה, ומביצועיו המאכזבים של הצבא שנתפס כשני בעוצמתו בעולם. ראוי אלו שיש להם נגיעה בשאלות האסטרטגיות בישראל להשתמש במשחק המלחמה המזרח אירופאי כדי לדמיין אותנו בפנים, ומשני צידי המתרס, כדי להיות מסוגלים ללמוד ולהפיק את הלקחים הנדרשים, כדי להיות מופתעים עכשיו, ולא מהמופתעים אחר כך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
Thursday Jun 30, 2022
Thursday Jun 30, 2022
אנו לוקים ב'פרדוקס הגדר' - הגדרות הפכו מכלי הגנתי טקטי למכשול תודעתי וחסם מחשבתי שמפקדי צה"ל מודעים אליו באופן חלקי. ככל שרבו הגדרות בגבולות ובשטח ישראל, גברה מרכזיותן בתודעה ובתפיסה הביטחונית, למרות שקיימות דוגמאות היסטוריות מדאיגות של גדרות ביטחון שנכשלו, כמו קו מז'ינו או החומה הסינית .הישענות גוברת על הגנה והתבצרות מייצרות הטיות אצל המפקדים, וההטיות משפיעות על היכולת המבצעית של הכוחות. על הגדר להיות אמצעי ולא מטרה - רכיב אחד בתוך תפיסה מבצעית כוללת. בכך אפשר שישתנו התודעה ושיטת הפעולה בקרב המפקדים והלוחמים המממשים את תפיסת הביטחון.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן