77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Tuesday May 17, 2022
Tuesday May 17, 2022
צה"ל, כמו כל ארגון גדול, נמצא בסכנה של היסמכות יתר על פתרונות קיימים ופיתוח תרבות ארגונית שמרנית. הבעיה היא שכאשר ארגון קופא על שמריו, הוא עלול להיות מופתע מתפנית שנדרש היה להיערך אליה מראש. המחבר מתאר את שלושת החסכים בחדשנות בצה"ל: חוסר ביוזמה מטכ"לית, תהליכי בניין כוח ארוכים ולא גמישים ותרבות ארגונית היררכית ושונאת סיכונים. כדי להתגבר על האתגרים מוצגים פתרונות בכמה תחומים: עיצוב תפיסות, עיצוב ארכיטקטורות, פיתוח שיטות לחימה וחיזוק יכולת ההתנסות והלמידה בצה"ל. באמצעות שימוש נכון בשיטות הללו צה"ל יהיה ערוך למלחמה הבאה, ולא רק למלחמה הקודמת.
מאמר זה נכתב בעת היותו של ערן ניב תא"ל כראש חטיבת השילו"ח באגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020
קריין: גור מורד
Thursday May 19, 2022
Thursday May 19, 2022
משחקי המלחמה של צבאות היבשה הבריטי והאמריקאי מהווים מאמץ עצום, שיטתי, מתמשך וממוסד לספק תובנות וכיוון לבניין כוחותיהם. תהליכי למידה אלה בוחניםות תפיסות ויכולות לעתיד "העמוק", בטווח של עשרות שנים. המשחקים ממוסדים בתוך הארגון, נערכים מדי שנה באופן סדור, מסתמכים אחד על השני כדי ליצור למידה מתמשכת ורותמים את ארגוניהם במידה גבוהה. מאפיינים אלו יכולים להוות מקור להשראה לצה"ל (כמובן באופן ביקורתי וסלקטיבי), שבניגוד לדוגמאות הללו מתכנן כל תהליך למידה בנפרד, מאמץ שמבזבז את המשאבים ואת הידע שמושקע בתהליכים הקודמים. לכן הסימולציות של צה"ל רק בוחנות ומאתגרות את התפיסות לבניין הכוח, ואילו המשחקים הבריטיים והאמריקאים משמשים לתכנון מפורט של בניין כוח לעתיד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017
קריין: גור מורד
Sunday May 22, 2022
Sunday May 22, 2022
משחקי מלחמה ממלאים תפקיד חשוב בלמידה הצבאית בכלל, ובלמידה המטכ"לית בפרט. אפקטיביות המשחקים מוגברת כשהם מהווים חלק מתהליך רחב יותר, הכולל רכיבים שונים כמו תהליכי עיצוב, תרגילים, אימונים וסימולציות. באמצעות החיכוך בין הנחות היסוד השונות של המשתתפים במשחקי מלחמה, נוצרת למידה אישית וארגונית, המעוררת דיון תפיסתי בין מדרגי. משחקי מלחמה מציגים הזדמנות נדירה לאימון חשיבתי של מפקדים בכירים, וליצירת למידה מערכתית ואסטרטגית טרם המלחמה בבעיות נבחרות עוד טרם המלחמה. לכן, התפקיד של תוה"ד כגוף האמון על למידה מטכ"לית, הוא להתאים את המשחקים לסוג התובנות הרצויות מהם, בהקשר של תהליכי למידה צה"ליים רחבים יותר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017
קריינית: יעל יקל
Tuesday May 24, 2022
Tuesday May 24, 2022
מוסד המטות המשולבים (JCS) האמריקני הוקם במהלך מלחמת עולם השנייה כדי לספק דרך לשתף פעולה במערכה שדרשה זאת באופן רציף. מאז, זוהה הצורך לא רק בשיתוף פעולה, אלא בשילוביות בין-זרועית, אבל זו הופיעה לאט ובהקשרים מוגבלים. במאמר נבחנת רמת השילוביות במערכת הצבאית האמריקאנית לאור חוק Goldwater-Nichols. מוסבר איך תפקיד מטות הזרועות הוגדר בחוק כבניין כוח, ואילו פיקודים זירתיים קיבלו אחריות על הפעלת כל הכוחות הנמצאים באזור הגיאוגרפי שלהם, יחד עם סמכויות פיקוד גדולות יותר ליו"ר המטות המשולבים.
עם זאת, מלחמת המפרץ הראתה חוסר שילוביות משמעותי בין הזרועות. המאמר מסתיים בתמונת מצב השילוביות בצה"ל, עם דגש על היעדר ההפרדה, בניגוד לכוחות האמריקאינים, בין בניין כוח להפעלת כוח בזרועות האוויר והים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי ג', דצמבר 2017
קריין: ישורון תורג'מן
Thursday May 26, 2022
Thursday May 26, 2022
הלוחמה הכלכלית מהווה הזדמנות עבור המגזר הביטחוני כולו במאבקו בטרור, אלא שהיא גם מחייבת שינוי תפיסתי מן היסוד. בשונה מהאויב הצבאי או המדיני, מימון הטרור מאופיין כרשת רב-ארגונית הפרוסה בעולם הגלובלי, וההתמודדות מולו מחייבת השתנות ארגונית בהתאמה גם בצד הכחול, הצבאי והמדיני יחד. כותבי המאמר מבקשים להבנות ולאפיין את הלוחמה הכלכלית בטרור דרך בחינה רחבה של הכלים שברשותה, באמצעות ארבעה משרדי ממשלה שונים – משרד הביטחון, המשפטים, האוצר והמשרד לביטחון פנים. בכל משרד נעשה שימוש עיקרי בכלי ספציפי – הפיננסי-רגולטורי, המשפטי או המבצעי-צבאי, אלא שהמפתח, לטענת הכותבים, נמצא בשילוב של כל אלו יחד, הסרת חסמים, תפיסה ופעולה חוצת דיסציפלינות וזירות גיאוגרפיות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
Sunday May 29, 2022
Sunday May 29, 2022
הדיון אודות מידת הצלחת הצבא הרוסי במבצע הצבאי באוקראינה, צריך בין היתר לקחת בחשבון את השאלה - האם זה אופיו של העימות הצבאי אליו נערכו קברניטיו ואליו בנו את כוחם? ניתן אפוא להתחקות אחר הבסיס הרעיוני שהוביל, לפחות בעשור האחרון, את המטה הכללי הרוסי לבניין הכוח של הצבא, על ידי הידרשות לתפיסה אותה ביטא הרמטכ"ל הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב, בטקסט שפרסם ב-26 בפברואר 2013 במגזין הצבאי הרוסי VPK. הפרסום, הראשון של גרסימוב כראש המטה הכללי, היווה גם המנחה התיאורטי לתפיסה המכונה "דוקטרינת גרסימוב" הכוללת שלוש תיזות. זהו תרגומו הראשון לעברית מהמקור הרוסי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריין: רועי וינברג
Tuesday May 31, 2022
Tuesday May 31, 2022
מבנה צה"ל ההיררכי מתאים למלחמות העבר, שהתרחשו בין צבאות סדירים מקבילים. בעת הנוכחית, האויב אימץ מבנה שטוח ורשתי שמקשה על צה"ל לספק מענה בזמן אמת. הפיתרון לפער הזה נמצא באימוץ תפיסה ומבנה צבאי רשתי ושטוח, שמודגם במחקר זה על ידי מערכת תיאורטית להפעלת אש - "Gett Target" (המבוססת על המערכת האזרחית "Gett Taxi"). "Gett Target" תפעיל כוח באופן אוטונומי, בד בבד עם זיהוי מטרה עוינת, על פי פרוטוקולים מוכתבים מראש. המערכת תעריך את המטרה לפי מודלים אוטונומיים שיכללו, בין היתר, את סוג ומאפייני המטרה ונזק אגבי, ותפעיל גורמי תקיפה שחוברו למערכת. "Gett Target" משמשת כהשראה לגלות את פוטנציאל העידן הרשתי בהקשרים המעשיים ביותר.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: גיא ישראלי
Thursday Jun 02, 2022
Thursday Jun 02, 2022
מהו המצביא הימי? האם למצביאות ימית יש מאפיינים ייחודיים? תא"ל יובל אילון, ראש מספן מודיעין בחיל הים, מציג את מקרה הבוחן של אדמירל צ'סטר נימיץ אשר מונה להיות מפקד הצי האמריקאי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, זמן קצר לאחר אירועי פרל הרבור. תא"ל אילון בוחן את האופן שבו הצליח נימיץ להטות את המערכה לטובת ארה"ב באוקיינוס השקט לצורך הצבעה על שורה של מאפיינים אישיותיים ותפקודיים שבראייתו הם חיוניים גם בימים אלה למצביא הימי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021.
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Jun 07, 2022
Tuesday Jun 07, 2022
אגף התכנון והחטיבה לתכנון אסטרטגי נדרשים לפתח נתיבים להשגת מטרות אסטרטגיות ולהצעיד בהם את צה"ל. פיתוח אסטרטגיות נעשה בשתי דרכים, דרך אדפטציה (סתגלנות), שנסמכת על חיכוך עם המציאות, ודרך אנטיציפציה ("צופה עתיד"), שבה נדרש האסטרטג לחזות מה שיהיה ולתכנן את תגובותיו מראש. במחקר הזה, מדגימים מקרי בוחן מעולם העסקים את ההשפעה הקונסטרוקטיבית של נטייה רשתית ושל דפוסי פעולה רשתיים על תכנון אסטרטגי. אג"ת והחטיבה לתכנון אסטרטגי מסתמכים על מבניהם ההיררכיים ולא מאמצים את הרשתיות שתוכל לעזור להם לפתח ידע, לנהל משאבים, לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים ובסך הכול, לצפות את העתיד.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: רועי וינברג
Wednesday Jun 08, 2022
Wednesday Jun 08, 2022
תרחיש הייחוס המגדרי מולו פועל צה"ל בשנים האחרונות הנו שיח של זכויות המתמקד במגבלות הכניסה ונוקט במהלכים טקטיים, תגובתיים בעיקרם. כותבת המאמר מבקשת להציע לצה"ל שיח עדכני, ששם דגש על התועלות והרווחים הנוצרים מגיוון מגדרי ומשילוב הולם ושוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוך שזה יביא את צה"ל למימוש יעדיו בששת ממדי הלחימה ולמול יעדי תר"ש תנופה בפרט. הכותבת חוקרת וממפה מספרית, ולמול היסטוריית פורום מטכ"ל, את היעד שהיא מציבה - 30% נשים בצמתי ההכרעה בצה"ל עד 2030, ומוכיחה כיצד במהלך פשוט ומהיר, צה"ל יוכל להגיע אל יעד המצוינות הארגונית גם בלי מהפכות גדולות ויקרות או על בסיס על "הגידול הטבעי".
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022
קריין: רועי וינברג