77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Sunday Apr 24, 2022
Sunday Apr 24, 2022
תר"ש 'תנופה' מהווה חלון הזדמנויות ייחודי למימוש הפוטנציאל המגולם במהפכת המידע העולמית לשימור ולחיזוק העליונות המודיעינית של צה"ל. המאמר מבקש לחדד את משמעות המושג ולהצביע על הפוטנציאל שניצב בפני אמ"ן להגברה משמעותית של האפקטיביות של צה"ל בשדה הקרב, של הדומיננטיות המודיעינית על פני היריב ברמה האסטרטגית־מערכתית, ושל יכולת הפעלת הכוח העצמאית של אמ"ן. תר"ש 'תנופה' מהווה נקודת זמן ייחודית לכך נוכח היתרון הטכנולוגי, התפיסה המטכ"לית והבשלות הארגונית. יש לנצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי כדי להתגבר על חסמים שונים ובהם: מגבלות משאביות, שמרנות ארגונית וקושי ביישום תהליכים ארוכי־טווח.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גור מורד
Tuesday Apr 26, 2022
Tuesday Apr 26, 2022
העליונות האווירית של צה"ל מצויה בשנים האחרונות תחת איום גובר. השילוב בין נוכחות מעצמות, תפוצת מערכות הגנ"א מתקדמות במרחב, לצד הימצאותם של כלי רום קרוב לקרקע, מצמצמים את מרחב הפעולה של חיל האוויר. על חיל האוויר לעשות שינויים משמעותיים בהפעלת הכוח ובבניינו, אם ברצונו לשמר את עליונותו ביחס לאויביה של ישראל. לאור זאת, ובשל מקומו המרכזי של חיל האוויר במסגרת המאמצים הרב־ממדיים במלחמה, מציע המחבר כמה צעדים ובראשם חיזוק הרשתיות בחיל האוויר ושיפור היכולת לספק אש כחלק ממאמץ התמרון הרב־ממדי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גיא ישראלי.
Wednesday Apr 27, 2022
Wednesday Apr 27, 2022
הטרנספורמציה בתהליכי המיון לצה"ל שמתקיימת כיום תחת השם "תר"ש המיון" הינה חלק מתהליך השינוי שעבר המנגנון מאז הקמת המדינה. תהליכי המיון טומנים בחובם הנחות יסוד על תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית, ועל המשרתים בצבא. המאמר סוקר כיצד הורחב המיון התעסוקתי מעבר למדד הקב"א, וכיצד מרכזיות השירות בתפקידי לחימה אצל גברים גרמה לכך שההתקדמות בתהליכי המיון וההתאמה לתפקיד התרחשה בעיקר בקרב המועמדות לגיוס ולא בקרב המועמדים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריינית: יעל יקל
Thursday Apr 28, 2022
Thursday Apr 28, 2022
ארגונים שמבססים את עשייתם על אנשים מחויבים לפתח אסטרטגיה ארגונית בהתבסס על מערכות לניהול ופיתוח כוח אדם מתקדמות ומבוססות מידע (Data driven). תופעה זו אינה פוסחת גם על צה"ל כארגון הגדול ביותר במדינת ישראל. ארגון זה, מתמודד עם שינויים תכופים במודלי השירות של אנשיו. לכן, המעבר לשימוש בנתוני עתק במסגרת תהליכי קבלת החלטות על כוח אדם הינו מחויב המציאות. כותבות המאמר מבקשות להציג מקרה מבחן שבוצע לפרויקט מסוג זה באגף המודיעין, החוזקות והקשיים בדרך למימוש במעבר מארגון הרגיל לאסוף ולעבד Big Data על "צד אדום", אל פרקטיקות דומות ב"צד הכחול".
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - פברואר 2022.
קריין: גור מורד
Sunday May 01, 2022
Sunday May 01, 2022
האם רובוטים יחליפו את חייל צה"ל בשדה הקרב בעתיד הקרוב? כותבי המאמר עונים על כך בשלילה ומציעים נקודת מבט ביקורתית וספקנית ביחס לאפשרויות המגולמות בשילוב טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל. הכותבים מציגים סקירה קצרה של היישומים של טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בתחומים אזרחיים וצבאיים שונים וניתוח של המשמעויות הנובעות מכך. זאת, בדגש על הסיכונים הרבים והקשיים הנמשכים בתרגום הפוטנציאל המגולם בטכנולוגיות אלה ליתרונות צבאיים ממשיים בזמן לחימה. לטענתם, בעוד שפיתוח והטמעת טכנולוגיות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל אכן יוכל לשפר באופן משמעותי את תפקודי העורף הצבאי (ממחקר מודיעיני ועד לרפואה צבאית), טכנולוגיות אלה לא יוכלו להוות תחליף לכוחות הלוחמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מס' 31-32, מאי 2021.
הקריין: רועי וינברג
Tuesday May 03, 2022
Tuesday May 03, 2022
מערך המילואים של צה"ל נבנה על רקע הסכמות חברתיות ועל הקשר צבאי שהצדיקו את קיומו כפי שאנחנו מכירים כיום, אלא שההנחות הללו כבר אינן בתוקף. מנעד האתגרים עמם צה"ל צריך להתמודד התרחב, וחיילי המילואים שצברו מיומנויות, השכלה וניסיון בעולם האזרחי, יכולים לספק את המענה. הכרה בעובדה הזאת מצריכה את מערך המילואים להפסיק להתעלם מהתפתחויות בכישורי משרתי המילואים לאחר שחרורם מהצבא. המאמר הזה משרטט את הצורך והתועלת בשינוי תפיסתי מסוג זה, וכיצד להתגבר על החסמים שעלולים למנוע אותו. מערך המילואים מוצג כהזדמנות ליצירת רשת קשרים שתחבר את צה"ל לחברה הישראלית, ותאפשר את גיוס היתרונות של העולם האזרחי לטובת ביטחון ישראל.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
Sunday May 08, 2022
Sunday May 08, 2022
הטמעת רשתיות בצה"ל איננה תהליך קל או פשוט, ולכן כדאי לנצל כמקור ידע חשוב את המקרים שבהם צה"ל כבר אימץ פרקטיקות של רשתיות. במחקר הזה מובאים שני מקרי בוחן מאמ"ן, הראשון עוסק בפיתוח קהילת ידע במרחב הווירטואלי, ששבר את מעגל המודיעין המסורתי. במקרה השני, מתואר תהליך "אמ"ן בצבעים" במסגרתו בתי התוכנה של אמ"ן שינו את משימותיהם מפיתוח בלעדי בעבור מערך ספציפי, לפיתוח רשתי כלל ארגוני. המאמר מפרט את התובנות על רשתיות שעולות מהמקרים, יחד עם המתחים הכרוכים בהטמעתן, וכן דרכים להתמודדות עימם.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריינית: יעל יקל
Tuesday May 10, 2022
Tuesday May 10, 2022
ב־2006, הוקם ה-JIEDDO – הארגון האמריקאי המשולב להבסת מטעני צד – כמענה לשימוש בטקטיקה הזאת מצד כוחות ההתקוממות העיראקית כנגד כוחות אמריקאים. מתחילתה של הפלישה האמריקאית בעיראק, זוהו מטעני צד כאיום אסטרטגי, ולא רק טקטי. שלושת צירי התמיכה שסיפק JIEDDO לכוחות אמריקאים בעיראק מקבילים לשלוש התגובות להשתנות המהירה של המציאות: הציר הטכנולוגי היה אמור לפתור את הבעיות הטקטיות שבפניהן ניצבים הכוחות ולהקנות שליטה במתרחש; הציר המבצעי, הכולל מאמצים התקפיים וסיכוליים, היה מיועד לצמצם את אזורי האי-וודאות שמאתגרים את הכוחות; וציר ההכשרה הקנה לכוחות את הכלים להתמודד עם הבעיה. עיון בפעולות ה-JIEDDO מגלה את חשיבות אחרון הצירים האלה, שנשען מעל הכול על "חשיבה על חשיבה" ככלי המתאים להתמודדות עם מציאות מתהווה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריין: רועי וינברג
Thursday May 12, 2022
Thursday May 12, 2022
במהלך השנים הלך ונשק עקרון 'צבא העם' שגובש בקום המדינה. המאמר סוקר את תהליכי השחיקה והגורמים החברתיים, הכלכליים וההיסטוריים שהולידו את הצורך בבחינה מחדש של מודל השירות הקיים. לאחר הגדרת הבעיה, מציע מחבר המאמר מודל חדש המשלב את המשך מודל 'צבא העם' יחד עם הרחבת השירות הלאומי
באופן שאמור לצמצם מתחים בין זרמים בחברה ולשמר את עיקרון השוויון.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כוח אדם (מס' 26-27), פבואר 2021
קריין: ישורון תורג'מן
Sunday May 15, 2022
Sunday May 15, 2022
המצביאות של יגאל אלון כמפקד הפלמ"ח וכמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות מנותחת במאמר של תא"ל דדו בר כליפא, מפקד בית הספר למלחמה ומפקד אוגדת סיני. אלון, על פי בר כליפא, ידע לפתח תפיסה ותוכנית למגוון בעיות מבצעיות שונות, תוך התאמה של היכולות המוגבלות שעמדו לרשותו, לאתגר המבצעי באמצעות רעיונות תחבולניים - במבצע "יפתח" לכיבוש הגליל העליון ובמבצעי "יואב" ו"חורב" מול צבא מצרים בנגב. הדגש מיוחד ניתן במאמר להצלחה של אלון לתמרן בין אילוצי שדה הקרב בסיני לבין האילוצים המדיניים של יגאל ידין ודוד בן־גוריון וליישום המוצלח של גישת הפיקוד מכוון משימה על ידי אלון.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021
קריין: ישורון תורג'מן