Episodes
Thursday Mar 31, 2022
Thursday Mar 31, 2022
המאמר מציע תשובה חדשה ומקורית ביחס לשאלה המטרידה את צה"ל שנים ארוכות – מה עומד ברקע ל"מבוכת התמרון"? כותב המאמר קובע ש"מבוכת התמרון" נובעת בין השאר מקצב מבצעים איטי מדי ביחס לאויב ולאתגרים המבצעיים שעימם מתמודדים הכוחות הקרקעיים. לטענתו, רעיון הרב-ממדיות המגולם בתפיסת ההפעלה לניצחון מגלם פוטנציאל להאצת קצב המבצעים. קצב מבצעים מהיר יותר יהיה מנגנון מרכזי להבסת מערכות אויב מבוזרות. עם זאת, לצורך כך, יש לייעל את מערכות הפו"ש במפקדות הבכירות המאפשרות את הסנכרון הבין-מדרגי בזמן מלחמה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: גיא ישראלי
Sunday Apr 03, 2022
Sunday Apr 03, 2022
"השפל הגדול" עשוי להוות רפרנס היסטורי מלמד להתנהגות עולם במיתון עמוק פוסט-קורונה. בשנים אלה בחרו הדמוקרטיות להתמקד בנושאי פנים. מדיניותן לפיוס והפיגור במרוץ החימוש מול גרמניה ויפן התבררו בדיעבד כמקח-טעות. חשוב מכך, תחת השפעת האילוץ הכלכלי נטו צבאות המערב "ללכת על בטוח" – לבנות כוח צבאי שמרני ביחס לחדשנות הצבאית של התקופה. נטייה זו הביאה לתבוסות קשות ולבזבוז המשאבים שכן הושקעו. המאמר מספק נקודות למחשבה למטה הכללי ולמדינת ישראל בעת הזו, במישורים הכלכלי, האסטרטגי ובתחום הרפורמות הצבאיות
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גור מורד
Tuesday Apr 05, 2022
צה”ל ופעולה ב”מעגלים רחוקים” – #ביןהדרכים 150 - תא”ל (מיל’) ד”ר מאיר פינקל
Tuesday Apr 05, 2022
Tuesday Apr 05, 2022
המאמר מתאר את התפתחות האתגר של צה"ל בנושא לחימה במעגלים רחוקים ואת יכולת הפעולה בהם ומציע חלוקה עקרונית לשלוש תקופות מרכזיות. הכותב מציע כי החסם לפיתוח יכולת ייעודית לפעולה במעגל שלישי הוא תפיסת בניין כוח רב־תכליתי ממוקד מעגל ראשון – האיום הסביר החמור. אילוצי בניין הכוח החל מתחילת שנות ה־90, לצורכי התמודדות "מהסכין ועד הגרעין", יצרו דפוס של מיקוד בניין הכוח באתגרי לחימה בחזית (מעגל ראשון) תוך מתיחתם "למטה" באינתיפאדה הראשונה והשנייה ו"למעלה" בהקשר עיראק ואיראן. צה"ל מתקשה להסתגל לעובדה כי הוא צריך לפעול באופן משמעותי בדפוס של מלחמה גם במעגלים רחוקים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריינית: יעל יקל.
Thursday Apr 07, 2022
Thursday Apr 07, 2022
המאמר עוסק במבט היסטורי על אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל בשנים שלאחר מלחמת העצמאות ובדרכי התמודדותו איתם. חלקו הראשון של המאמר מתאר בהרחבה את אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל באותן השנים – מפערים גדולים בכמות ובאיכות כוח האדם בשורותיו, דרך בעיות משמעת קשות ובשילוב אוכלוסיות מגוונות בעלות צרכים מיוחדים ועד לקושי לעמוד במשימותיו המבצעיות. חלקו השני של המאמר מתאר את פעילותו של צה"ל מול מערכת החינוך האזרחית בניסיון להתמודד עם אתגרים אלו ובכלל זאת הניסיון לעצב תכני לימוד ואף להקים מסגרות חינוך חדשות. המאמר מציע פרספקטיבה חשובה לאתגרי כוח האדם המצויות כיום במוקד סדר היום של הצבא, ומשכך גם עשוי לסייע למקבלי ההחלטות המתמודדים איתם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריין: ישורון תורג'מן
Sunday Apr 10, 2022
Sunday Apr 10, 2022
אחד מעמודי התווך של הביטחון הלאומי היא שיטת השירות הצבאי – הנדרשת לאזן בין צרכים ואילוצים שונים ברמה הצבאית וברמה החברתית־לאומית. לשם כך נדרשת לצבא אסטרטגיית כוח אדם, שתכווין בניין כוח אדם יעיל, חסכוני ומהימן. המאמר מדגים כיצד גובשה אסטרטגיה בעבר ומעמיד את העובדה הזאת בהנגדה למציאות הנוכחית שבה אין לצה"ל אסטרטגיה – על אף שבמערכת קיימת הכרה בצורך. כחלק מהקריאה לפיתוח שיח מעמיק בנושא, מונים הכותבים מגמות ואתגרים ספורים שעימם יצטרך הצבא להתמודד באמצעות תוכנית .אסטרטגית לבניין כוח אדם
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Apr 12, 2022
המפגש בין דור הרשת ובין הארגון ההיררכי - #ביןהדרכים 153 – גב’ לי פלץ
Tuesday Apr 12, 2022
Tuesday Apr 12, 2022
בשנים אלו, בצה"ל היום קיים מתח והתנגשות עקב שוני בין דור ה"בייבי בום" ודור הד הבכיר, לבין דור ה "הדור הרשתי", שנמצא בדרגות הנמוכות. התכונות ההיררכיות של דור ה-X, שעיצבו את הסביבה הצה"לית הנוכחית, לא הולמות את התכונות הרשתיות של דור ה-Y (שגם נקרא "דור הרשת"). אף על פי למרות שהוא מתואר בדרך כלל במונחים שליליים, המפגש בין הדורות גם מהווה גם הזדמנות לצה"ל לנכס לעצמו את הכישרונות הקוגניטיביים של דור ה-Y, ולהפעיל את הרשתיות שלו נגד גורמים רשתיים עוינים שמאיימים על ישראל. נוסף על כך, אין זה מוקדם מדי להתכונן להגעת דור ה-Z, שתכונותיו עדיין לא ברורות, לשורות צה"ל.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
Thursday Apr 14, 2022
Thursday Apr 14, 2022
אסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית של ארה"ב הוכרזה ב־2014 ע"י שר ההגנה דאז אשטון קרטר כמענה לשחיקת העליונות הטכנולוגית האמריקנית הצבאית, עליה נשען הצבא האמריקני מאז יישום אסטרטגיית ההיסט השנייה בשנות ה-־70. אסטרטגיות היסט מיועדות לחולל שינוי חד בבניין הכוח, כדי להפוך את בניין הכוח של היריב למיושן ולא רלוונטי. אסטרטגיית ההיסט השלישית מתמקדת בהטמעת טכנולוגיה חדשנית באופן מהיר יותר, כדי להתגבר על שימוש בטכנולוגיה אזרחית מתקדמת ע"י האויב. האסטרטגיה מבוססת על מו"פ, על טיפוח כוח אדם איכותי ועל ייעול מנהלי וביורוקרטי. צה"ל צריך לשאוב השראה מאסטרטגיה זו, תוך כדי הימנעות מלהעתיק אותה באופן לא מפוקח או לא מבוקר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מס' 10, מרץ 2017.
קריין: רועי וינברג
Sunday Apr 17, 2022
Sunday Apr 17, 2022
במפקדות שעוסקות בהפעלת כוח, ניכר פער בין ההערכות והתובנות שאליהן מגיעים גנרלים, ובין התוכניות המבצעיות בפועל. בעיה זו נובעת מכשלים בתהליכי יצירת משמעות שמתקיימים אצל מפקדים ומפקדות. במאמר מובא כי תהליך יצירת משמעות בצבא מתחלק לשתי קטגוריות: המנגנון המסדר, כולל את הערכות המצב ואת דיוני המטה שבהם מתקבלות החלטות ונקבעות תוכניות; והמנגנונים המאפשרים, הכוללים את פורומי החשיבה ואת תהליכי הלמידה שבהם מפקדים יכולים להתייעץ, לדון ולהתלבט ללא הכרעה. הכותבים מפרטים את מרכיבי המנגנונים האלה, ביחד עם חשיבותם לתהליכי יצירת משמעות, ומפרטים את הכשלים שמונעים את ביצועם המוצלח. ביחד עם פירוט הבעייתיות של המפגש של המנגנונים, מדגישים הכותבים מדגישים את היתרונות ההכרחיים של מנגנונים אלו יחדיו אלה לתיקון הבנות של מצביאים בכירים.
המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Apr 19, 2022
Tuesday Apr 19, 2022
במאמר זה הכותב מבקש להסביר כיצד חיל האוויר האמריקאי, עתיר המשאבים ובעל הניסיון המבצעי המוצלח כל כך בתחום קרבות האוויר ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, הגיע למשבר כזה במלחמת ווייטנאם. הבחינה מצומצמת בהיקפה ומתמקדת בפן אחד בלבד של הלחימה במלחמת וייטנאם – חוסר ההצלחה האמריקאי בקרבות האוויר. בחינה זו תהיה מקרה בוחן לתהליכי בניין כוח ולמדיניות הדרג המדיני, ותבחן על ידי ניתוח התהליכים טרם המלחמה והפעולות שבוצעו לאחריה. הוא יבקש להראות כי מספר תהליכים ארוכי טווח הובילו לבניין כוח לקוי ובלתי מתאים לסוג המלחמה שהתנהלה בווייטנאם ושתרמו תרומה משמעותית לכישלון. מקרה מבחן זה הוא דוגמה מייצגת לסכנות האורבות בכל עת לכל ארגון צבאי ולחילות אוויר במיוחד. המגמות יוצגו בהתפתחות ממלחמת העולם השנייה, דרך נקודת הציון של מלחמת קוריאה ועד תוצאות מלחמת ווייטנאם והרפורמות שבעקבותיה.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: גיא ישראלי
Thursday Apr 21, 2022
Thursday Apr 21, 2022
בשנים האחרונות מורגש בצה"ל גל חדש של כתיבה על ידי קצינים ומפקדים בכירים. חלק משמעותי מהכתיבה מתאפיין במהלך של בחינה היסטורית התפתחותית־ביקורתית, אותה מציגים הכותבים ככלי להגדרת פער תפיסתי או ארגוני, שלטענתם יש לטפל בו. מאמר זה מגדיר את הגישה ההיסטורית הייחודית המאפיינת מחקרים ומאמרים אלה וטוען כי מדובר בעדות לעיסוק הגובר של צה"ל בבחינה עצמית ובחיפוש אחר תפיסות מקצועיות חדשות. עוד טוען המאמר כי שימוש ייחודי זה במחקר היסטורי הוא עניינם של מפקדים יותר משהוא עניינם של היסטוריונים מקצועיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019
קריינית: יעל יקל