Episodes
Sunday Feb 20, 2022
מגננה - הפן השני של מארס - #ביןהדרכים 130 - מר שאול ברונפלד
Sunday Feb 20, 2022
Sunday Feb 20, 2022
על אף שפעמים רבות צה"ל מדגיש את רוחו ההתקפית, למגננה יש חלק ניכר בתכנון ובלחימה. מחלוקות בוערות התנהלו סביב קביעת האיזון הנכון בין מגננה ומתקפה בתורות, בתפיסות, ברכש ובתכנון. באמצעות שני מקרי בוחן מתולדות צה"ל, מחקר זה מפיק לקחים רלוונטיים לימינו אלה. האחד, הוויכוח על רכש טילי קרקע-אוויר "הוק" מארה"ב החל מסוף שנות ה-50, והשני על הקמת "קו בר-לב" בתחילת מלחמת ההתשה ב-1968-9. מקרים אלה מנותחים לאור שיקולים כלכליים-מבצעיים, מדיניים וארגוניים, שהשפיעו על ההחלטות שננקטו. ההעמקה ההיסטורית מאפשרת את איתור ההצלחות והכשלים של המטכ"ל באיזון מגננה ומתקפה במציאות משתנה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: ישורון תורג'מן.
Tuesday Feb 22, 2022
עוצמה אווירית רלבנטית מול חמאס וחיזבאללה - #ביןהדרכים 131 - סא”ל י’
Tuesday Feb 22, 2022
Tuesday Feb 22, 2022
המאמר טוען שהיכולות המרשימות שהתפתחו בחיל האוויר אינן מתורגמות במלואן לאפקטיביות מבצעית ביחס לאויב מבוזר ודל- חתימה כגון חזבאללה וחמאס. חיל האוויר מגלם עוצמה משמעותית מאוד במונחים טקטיים, מטרת מאמר זה היא להציע סדרה של שינויים שיסייעו להפוך את העוצמה הטקטית הזו גם לתפוקה אופרטיבית ואסטרטגית, היכן שקיים עפ"י מאמר זה פער כאשר בוחנים את האפקטיביות הגוברת של חיל האוויר ככלי אסטרטגי במתארי מב"ם, לעומת דעיכת האפקטיביות של הכוח האווירי במתארים של לחימה מוגבלת. את השינויים הכותב מציע באמצעות ניתוח של שלושה פרדוקסים הכרוכים בהפעלת העוצמה האווירית, ביחס לפרדוקסים אלה, מציע מספר התאמות בהפעלה ובבניין הכוח האווירי.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Feb 23, 2022
Wednesday Feb 23, 2022
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גור מורד
Thursday Feb 24, 2022
התמרון הטכנולוגי - #ביןהדרכים 133 - אל”ם (במיל’) משה שרביט
Thursday Feb 24, 2022
Thursday Feb 24, 2022
הטכנולוגיה מהווה משקל משמעותי בבניין הכוח של צה"ל. יכולתה לחולל מהפכות היא מוכחת אך איננה מובטחת. מאמר זה דן במעבר ההיסטורי מתפיסה שבה ההתפתחות הדוקטרינרית אינה תלויה בטכנולוגיה לתפיסה הרואה בטכנולוגיה אמצעי ודרך לשינוי דוקטרינרי. לצורך זה יגדיר המאמר את המושג "תמרון טכנולוגי" כ"יכולת לרכוש יתרון מכריע בשדה הקרב באמצעות טכנולוגיה", ויצביע על שני כשלים אפשריים בשימוש בו: אי-בשלות של הטכנולוגיה והערכה לא מבוססת של יכולתה להביא לשינוי הדוקטרינרי המקווה. ההמלצה הנובעת מכך היא: יש צורך בניתוח מערכות ובחקר ביצועים מעמיק לבחינת התרומה המבצעית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גיא ישראלי
Sunday Feb 27, 2022
Sunday Feb 27, 2022
רבות נכתב על המועילות המבצעית הפוחתת של כוחות היבשה ביחס לאתגריו העדכניים של צה"ל בשדה הקרב. מאמר זה מצביע על גודל והרכב היחידות כהסבר נוסף לכך ומציג את הטענה לפיה חסמים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל מונעים את השינוי הנדרש ביחידות היבשה בהיבטים אלו. כותבי המאמר מזהים את מקורות מבנה והרכב יחידות היבשה כיום בעיקר עם צרכים ואילוצים משנות השבעים שחשיבותם פחתה לאורך השנים וקוראים לצה"ל לאמץ שורת שינויים - להגדיל את גדודי החי"ר על חשבון מספר החטיבות, לממש את הרעיון של החטיבה הרב-חילית ולפתח דרג מפקדי שדה חוצה חילות וזרועות. שינויים אלה מהווים תנאי מקדים לפיתוח גדודים בעלי יכולות רב-מימדיות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
Wednesday Mar 02, 2022
רקוויאם למרגמה 60 מ”מ - מאמר תגובה - #ביןהדרכים 135 - אל”ם (מיל’) עמרי שדה
Wednesday Mar 02, 2022
Wednesday Mar 02, 2022
מאמר תגובה למאמר של סא"ל צח משה - צה''ל צריך לתמרן בחכמ''ה מגיליון יבשה ב'. לקריאת המאמר לחץ כאן
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
Sunday Mar 06, 2022
Sunday Mar 06, 2022
המאמרים שהתפרסמו ב"בין הקטבים" בחמש השנים הראשונות של כתב העת מציגים כתיבה מגוונת וביקורתית הקשורה לבניין הכוח, לטרנספורמציה צבאית ולחדשנות, בעיקר בצה"ל. מאמר זה מסכם ומבליט את המאמרים העוסקים בתמרון היבשתי וכוללים הצעות לחילוצו מההיתקעות והמבוכה המאפיינים אותו בדור האחרון. לצידם מובלטת קבוצת מאמרים העוסקים בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ובשילובן בתפיסות ההולמות את המציאות האסטרטגית של המאה הנוכחית. בשל קוצר היריעה לא נסקרים במאמר זה מאמרים רבים שפורסמו ב"בין הקטבים", העוסקים בהיבטים חשובים אחרים של תהליכי בניין הכוח, בהם מצביעים המחברים על פערים, חסמים ועיכובים מסוגים שונים, וגם מציעים דרכים להתגבר עליהם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריינית: יעל יקל
Sunday Mar 06, 2022
Sunday Mar 06, 2022
משבר הקורונה העולמי הביא את עולם העבודה והיזמות העסקית לתובנות הרות גורל על השינויים הנדרשים בו. בין האישי לעסקי והריצה אחרי גיוס הטאלנטים החדשים – עולם העבודה של היום נקרא במאמר שלפניכם "עולם בהפרעה". אלא שמה שמשקף באופן המובהק ביותר הזדמנויות ואוקיינוסים כחולים בעולם העסקי, מהווה פי כמה מראה פורצת דרך עבור צה"ל והעולם הביטחוני. ומה בין כל אלו לשוויון מגדרי? מדוע נשים מהוות בתוך הכאוס הזה אוקיינוס כחול? כל אלו ועוד מתוארים במאמר שלפניכם, תוך התבססות על מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות ומרימים עבורנו דגלים להזדמנויות אופרטיביות יוצאות דופן.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022.
קריינית: יעל יקל
Monday Mar 07, 2022
Monday Mar 07, 2022
מאז בג"ץ אליס מילר, ב-1995, עוסק צה"ל, במידה כזו או אחרת, בדילמות של שילוב נשים בתפקידי לוחמה; אלא שבמג"ב הפיילוט שנולד כבר אז, הפך מזמן לחלק בלתי נפרד מה-DNA של החייל. 27 שנים של למידה, התנסות, חיכוך והטמעה מוצגים במאמר שלפניכם באופן שיספק לקורא כלים רבים, וסימני שאלה רבים לא פחות, על הפוטנציאל של מהלכים מסוג זה. מבלי לעצום עין לקשיים והפערים, כותבי המאמר, אנשי מרכז המידע וההנצחה של מג"ב, עושים שימוש מרתק במסמכים ראשוניים מתהליכי הגיבוש, העיבוד והפקות הלקחים מאז המחזור הראשון להכשרתן ועד לימינו - עת 40% מסד"כ החובה הן לוחמות, 23% מהסד"כ המבצעי החילי הן לוחמות וקצינות ורבות מאלו שהחלו דרכן במחזורים הראשונים, ב-1996, משמשות עד היום בעמדות פיקוד ומפתח במג"ב ובמשטרת ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022
קריין: ישורון תורג'מן
Monday Mar 07, 2022
Monday Mar 07, 2022
6 שנים עברו מאז הוקמה קהילת נשות הקבע בפייסבוק, 'אשת חיל', ומה שבהתחלה התקבל בהרמות גבה - היום מהווה חלק בלתי נפרד כמעט מההווי של צה"ל; מבחינה חברתית, אישית וכן - ארגונית-אופרטיבית. הקושי של ארגון היררכי כצה"ל לאמץ אליו צורות חדשות של קיום, דוגמת קהילות וירטואליות, נעוץ במבנים היררכיים מסורתיים, אך גם בדילמות אמיתיות של ארגון גדול, המחייב סדר בתהליכים ושמירה על ביטחון מידע, בין היתר. כותבות המאמר מבקשות לספר את הסיפור באופן שיאפשר הצצה לסוגיות סוציולוגיות נוספות וקבלת האחר בצה"ל של 2022. תהליך קבלתה, ואולי בהמשך אימוצה, של 'אשת חיל' בארגון, משקף, בין היתר, תהליך רחב יותר, של היכולת של הארגון הצבאי ההיררכי לזהות, או אולי להחמיץ, היסטים ומגמות בעולם המתפתח סביבו, ובתקווה בהמשך - להפכם לכלי אופרטיבי אפקטיבי עבור משימותיו.
המאמר התפרסם בבין הקטבים, גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022
קריין: רועי וינברג