77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Tuesday Feb 01, 2022
Tuesday Feb 01, 2022
בשלושת העשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי ובלתי מתוכנן בהגדרת מהותה של המנהיגות הצבאית בצה"ל. במהלכו, רחקה המנהיגות הצה"לית ממקורותיה בכוחות היבשה כמסורת כריזמטית-מעשית, והפכה למנהיגות בעלת מאפיינים עסקיים וניהוליים. חלק מהשינויים הללו מתאימים לגופים שונים בתוך צה"ל, אך הם גורמים להענקת משקל חסר לייעודו המרכזי כארגון צבאי לוחם. לטענת הכותבים, ההתעלמות הנוכחית מחשיבותה של מנהיגות קרבית פוגעת בכוחות היבשה, אשר זקוקים למנהיגות ההולמת את משימתם ואת הגיון פעילותם. יש לפעול עוד היום לטיפוח מנהיגות צבאית אלטרנטיבית עבור לוחמי המחר, שמכילה את המרכיבים הרוחניים-אידיאולוגיים הנחוצים להם בשדה הקרב. על זרוע היבשה לכתוב מסד תפיסתי ותורתי כולל, כצעד ראשוני והכרחי לתהליך זה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
Sunday Feb 06, 2022
Sunday Feb 06, 2022
הסתכלות על מו"פ והצטיידות בחיל האוויר מגלה שעל אף שלנהלים הקיימים, קיימות סיבות מוצדקות ומקורות הגיוניים, התוצאה הכללית היא תהליך מו"פ איטי מדי ולא מספיק גמיש לדרישות המשתמשים. לטענת המחבר, יש לאזן מחדש בין החתירה למנהל תקין (שהפך לעניין מרכזי אחרי חשיפת פרשת רמי דותן), אמינות, בטיחות וחיי מדף ארוכים, מצד אחד, לבין מהירות, חדשנות וגמישות לדרישות מבצעיות, מצד שני. הפער בין נהלי המגזר האזרחי לבין נהלי המגזר הצבאי מצביע על תחומים שבהם המערכת החילית יכולה להשתפר, באמצעות התאמת נהלים באופן מפוקח להקשר הצבאי. בד בבד, חיל האוויר יכול להוביל התמקצעות אצל סגל האמל"ח, ולעודד חתירה להוזלה ולהאצה בתהליך המו"פ.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.
קריין: גיא ישראלי
Tuesday Feb 08, 2022
Tuesday Feb 08, 2022
אגף התכנון והחטיבה האסטרטגית לגלגוליה עומדים במרכז ההיסטוריה של תכנון אסטרטגי בצה"ל. עד שנות התשעים, היסטוריה זו התאפיינה בקוהרנטיות וביציבות. הקמת החטיבה לתכנון אסטרטגי בישרה תקופה של שינוי וחוסר יציבות, כשהתכנון האסטרטגי התמקד על המשא ומתן המדיני על חשבון הסביבה האופרטיבית. בנוסף, פיתוח ידע ולמידה בחטיבה התרחש בקבוצות קטנות ללא שותפים. לכן התגלה פער רלוונטיות בין תפוקת החטיבה ודרישות צה"ל. פירוק המונופול של החטיבה האסטרטגית על העיסוק האסטרטגי הביא להיחלשות הקשר הישיר והאינטימי בינה לבין הדרג המדיני. המאמר מצביע על הנחיצות במעורבות הדרג המדיני ללמידה ופיתוח אסטרטגיה, בליווי קהילה אסטרטגית תומכת המורכבת מגופים מדיניים, צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.
קריין: ישורון תורג'מן
Thursday Feb 10, 2022
Thursday Feb 10, 2022
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריינית: יעל יקל
Thursday Feb 10, 2022
Thursday Feb 10, 2022
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריינית: יעל יקל
Sunday Feb 13, 2022
Sunday Feb 13, 2022
תפיסת הביטחון ה"בן־גוריונית" איננה דרך ההתמודדות של ישראל בעיתות שגרה. טענת המאמר היא ששאלת היציאה למלחמה תלויה בעומק ההפרעה של האויב לשגרת החיים יותר משהיא נגזרת מהאיום הצבאי הפונטציאלי שלו. ההיגיון האסטרטגי המגדיר את העשייה הביטחונית בשגרה הוא הרצון להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה וממה שמכונה "מערכה בין המלחמות" - מגוון של פעילויות התקפיות והגנתיות מתחת לסף ההסלמה. אך אליה וקוץ בה, דווקא ההיגיון של הימנעות מהסלמה הוא שמפחית את אמינות האיום הישראלי ואשר מגביל את העוצמה הצה"לית מלהיות מתורגמת לשקט יציב.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
Monday Feb 14, 2022
Monday Feb 14, 2022
גישת "מבצעי ההרתעה" נדונה רבות בצה"ל. המאמר מביא סקירה היסטורית של פעולות תגמול ושל מבצעי הרתעה וטוען כי מדיניות "מבצעי ההרתעה" של העשורים האחרונים אפקטיבית פחות מזו שהשתקפה בפעולות התגמול של העשורים הראשונים. בעוד שפעולות התגמול המקוריות בדרך כלל הרתיעו את מדינות ערב עד כדי שינוי מדיניותן, דווקא בעשורים האחרונים נראה כי השפעת פעולות צה"ל על המדיניות הבסיסית של האויב, למרות תקופות שקט, פחתה. בעיני הכותב, נעוץ המפתח להבנת התופעה באמינות האיום הישראלי העיקרי בעיני האויב - נכונותה להסלים למלחמה מכריעה. מכאן שהמבצעים ניתנים להבנה רק במסגרת של אסטרטגיה כוללת יותר שבקצה - נכונות ומוכנות ישראל להפעיל כוח מכריע.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריינות: ורד עובדיה
Tuesday Feb 15, 2022
Tuesday Feb 15, 2022
בשנים 2015 - 2017 עמדה אוגדה 80 בפני שינויים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית שלה. עליית איום הטרור בסיני לצד החלטת הצמצום של התוכנית הרב-שנתית 'גדעון', הובילו להבנה שהמענה המבצעי אינו הולם עוד את הצורך. המאמר מתאר את תהליך הלמידה שהוביל לעיצוב התפיסה המבצעית. במסגרת התהליך נבחנו הפערים התפיסתיים שהתפתחו באוגדה, כמו גם ההזדמנויות שהציב המצב החדש, ולאורם פותחה תפיסת המענה. עיקריה - הכרעה באירוע טקטי, הכלתו, התרעה, הרתעה ומיצוי שיתוף הפעולה. האתגר בהטמעת השינוי חידד את הצורך בתהליכי למידה מתמשכים, בחניכה ובבקרה, אשר בסופו של דבר העצימו את המענה האוגדתי.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: רועי וינברג
Wednesday Feb 16, 2022
Wednesday Feb 16, 2022
מאמר זה מנסה לשפוך אור אחֵר על הכישלון של הטמעת מערכת "טרייסבוק" והצימוד שהציעה אור גליק, במאמרה שפורסם ב"בין הקטבים", בין כישלון זה לכישלון בתהליך המכונה "שבירת החומות", שהחל לפני כעשור. לטענתי, על אף כישלון ההטמעה, "טרייסבוק", שעדיין מתקיימת בה פעילות בימים אלה, גם אם לא זו שאליה כיוונו הוגיה ביציאה לדרך, הייתה נדבך חשוב ששבר חסמים משמעותיים ביותר ברמת הפרָצוֹת שהיו בּחומות. פרצות אלו יצרו מציאות המאפשרת כיום תהליכים חדשניים, שכּלל לא ניתן היה לדמיין אותם בעידן "שבירת החומות".
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גיא ישראלי
Thursday Feb 17, 2022
Thursday Feb 17, 2022
הספקטרום האלקטרומגנטי הוא מימד לחימה פעיל מאז המאה ה-19, אולם המגמות הטכנולוגיות המאפיינות את העשורים האחרונים העצימו את חשיבותו. מרכיב הקישוריות והמידע ניצב בלב תפיסת ההפעלה החדשה, והופך את הספקטרום לקריטי מתמיד. הדרך להבטחת חופש הפעולה של צה"ל בספקטרום עוברת, לטענת הכותבים, בהשתנות תפיסתית, ארגונית וטכנולוגית. מימוש השינויים הוא המפתח למיצוי רעיון התקשורת הניידת כולם-לכולם, להעצמת קטלניות צה"ל ולעמידה ביעדי תפיסת ההפעלה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: יעל יקל