77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Thursday Jan 13, 2022
Thursday Jan 13, 2022
הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל. עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון המערכתי של הארגון מאסטרטגיה של ניצחון באי-הפסד, במשולש שטבעו ברון -וולנסי של ספיגה-הרתעה-התשה, לאסטרטגיה של ניצחון דרך מימוש הישגים אופרטיביים מוחשיים, וביסוס מאזן אסטרטגי חדש מול ישראל במשולש של התקפה, הרתעה, הגנה ושחיקה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
Sunday Jan 16, 2022
Sunday Jan 16, 2022
המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם בעיראק נגד איראן ושלוחיה ונגד פרויקט הגרעין באיראן. כישלון מאמציה הצבאיים והמדיניים של ישראל והצלחת איראן לבסס "טבעת אש" סביב ישראל עלולים להרתיע את מקבלי ההחלטות הישראליים מלפעול נגד הפיכת איראן לבעלת גרעין צבאי ולהקשות על ישראל להגן על עצמה מפני איום על עצם קיומה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: רועי וינברג.
Tuesday Jan 18, 2022
Tuesday Jan 18, 2022
בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד.
מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית.
למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים -
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Wednesday Jan 19, 2022
Wednesday Jan 19, 2022
הטענה לפיה אנו נמצאים בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית מאירה באור חדש את הדיון הצה"לי על הטרנספורמציה הנדרשת בכלל, וביבשה בפרט. המאמר טוען כי באמצעות הטכנולוגיות המתהוות, עשויה מהפכה 4.0 לאפשר את החזרת חופש התמרון לשדה הקרב. חופש זה נפגע כאשר האויבים הדביקו אותנו ועברו גם הם את מהפכת החימוש המדויק. מהפכה 4.0 תאפשר את החזרת הניידות לשדה הקרב באמצעות יכולת חדשה, מדויקת, אגרסיבית, ובעיקר – ממוקמת בדרגים הטקטיים, לדיכוי האש המדויקת של הצד השני. אימוץ פרספקטיבת "4.0 RMA "מאפשר להגדיר מחדש את הבעיה, וגם את הרעיונות הממוקדים יותר בפתרונה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.
קריין: גור מורד
Thursday Jan 20, 2022
Thursday Jan 20, 2022
בקרב חוקרים רבים בתחום המודיעין שוררת תחושה שמתודולוגיית המודיעין במישור הלאומי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית". תחושה זו נגרמת על ידי הפערים בין הציפיות של מקבלי ההחלטות מהמודיעין ובין הביצועים של ארגוני המודיעין בשני התחומים. מתוך השוואה של שני תחומים אלה, מציע מאמר זה ליישם את הניסיון שהצטבר בתחום העיסקי כדי לשפר את התחום הלאומי, ולהיפך. חידוש מרכזי במאמר הוא ההבחנה בין "הפתעה מרוכזת" ובין "הפתעה מפוזרת" (דיפוזית). ההסתכלות על "הפתעה מפוזרת" מחייבת ראייה דינמית ומשתנה, שתקל על חיזוי התפתחויות של הפתעות מסוג זה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.
Sunday Jan 23, 2022
Sunday Jan 23, 2022
בניין כוח אפקטיבי אמור להישען על תפיסה ברורה לאופן בו צבא מתכוון להפעיל כוח בפני אתגרים. בראשית ימיו של צה"ל, מנגנון עיצוב לבניין כוחו תפקד כראוי. לימים נחלש המערך התורתי בצה"ל, והמטכ"ל עסק יותר בהפעלת הכוח ובחשיבה קצרת טווח, על חשבון פיתוח ידע מטכ"לי ותכנון לטווח הארוך. כתוצאה מכך, בניין הכוח סובל כיום מאוריינטציה טכנולוגית מידי, ועיצובו מתרחש בזרועות, פעמים רבות לפי תכתיבי שוק הייצוא של התעשיות הבטחוניות. על מנת לספק את המענה הנדרש, צה"ל חייב לחזק את יכולתו של המטכ"ל להגדיר תפיסה ברורה ועל פיה לבנות את כוחו.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.
קריין: ישורון תורג'מן
Tuesday Jan 25, 2022
Tuesday Jan 25, 2022
לאור פרסום החלטת הממשלה להקים רשות לאומית להגנת סייבר, בוחן מאמר זה את הצדקת המהלך כמענה לאיומים ביטחוניים קיברנטיים. במרחב ההגנה בסייבר, "לוחמה קיברנטית" היא איום מרכזי על מערכות אזרחיות וממשלתיות יחדיו. טענת המאמר היא ש"הלוחמה הקיברנטית" איננה נפרדת מהמערכה הצבאית, אלא היא חלק ממארג האיומים הכולל על מדינת ישראל. לשם כך נדרשת רציפות מענה, והפיתרון הוא אחדות הפיקוד במלחמה אל מול האיום החדש. המסקנה הזאת מטילה ספק בהחלטה להקים רשות אזרחית להגנת סייבר. למרות הנימוקים שהאיום על המגזר האזרחי דורש הגנה מגוף אזרחי, השוואה עם הסמכויות ועם התפקיד של פיקוד העורף, מגלה שגוף צה"לי יכול לפעול במרחב אזרחי באופן אפקטיבי וללא נזק לדמוקרטיה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: גיא ישראלי.
Wednesday Jan 26, 2022
Wednesday Jan 26, 2022
אנחנו לא צריכים אזעקה עולה ויורדת כדי להבין שיש מלחמה. שיש אויב. זוהי מלחמת מנע. נוכח התמשכות שחיקת ההרתעה של צה"ל, ובמקביל התעצמות היריבים בנשק מדויק ואיכותי ("שובר שוויון") החלה מדינת ישראל לנהל "מלחמת מנע", הגם שלא בחרה כך באופן מודע. מאמר זה בוחן את המב"ם בעיניים ביקורתיות, דרך התועלת המצרפית הנובעת מתוצאות המערכה ברמה האסטרטגית. בנוסף, מציע המשגה נוספת של "הקרנת עוצמה" ו"שכנוע חמוש" שלאורם כדאי לבחון את כדאיות ביצוע הפעולה. טענת המאמר, שעל אף 'מחירי הביטחון' והמוכנות למלחמה, המב"ם - שלם וגדול מסך חלקיו. כלומר, המענה המבצעי שהתפתח במב"ם מול איראן ו"צבאות הטרור" מאפשר לפעול בעליונות מודיעינית-מבצעית בכמה חזיתות במקביל, תוך ניהול סיכונים מחושב ומדויק המונע הסלמה. כל עוד ישכילו הקברניטים לנהגה באופן מדוד וללא זחיחות (מה שהיה הוא שיהיה) תוך השארת "שולי ביטחון" ושימוש ב"מרחב העמימות", זוהי המערכה האפקטיבית ביותר, הממצה באופן מיטבי את יתרונות צה"ל ומערכת הביטחון אל מול האילוצים האסטרטגיים והמדיניים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש
קריין: רועי וינברג
Sunday Jan 30, 2022
Sunday Jan 30, 2022
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: ישורון תורג'מן.
Sunday Jan 30, 2022
Sunday Jan 30, 2022
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: ישורון תורג'מן.