77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Sunday Dec 26, 2021
Sunday Dec 26, 2021
המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה גישה הכרעתית למול אויב משמעותי ומספקת מתווה עקרוני ומעשי לעלייה להתקפה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: רועי וינברג.
Tuesday Dec 28, 2021
Tuesday Dec 28, 2021
כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה, לצד עמודי התווך המסורתיים: הרתעה, התרעה והכרעה. ברם, החשיבות של הטכנולוגיה אינה רק להגנת העורף באופן טקטי, אלא היא טומנת בעצמה גם את הפוטנציאל לשמש זרז לתהליכי ייצוב אזוריים, לספק חופש פעולה לצה"ל, להרתיע אויבים, ולהוות בסיס לשיתוף פעולה בין־לאומי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: ישורון תורג'מן.
Wednesday Dec 29, 2021
Wednesday Dec 29, 2021
כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות הרגילות של צה"ל, הן הצליחו לפרוץ את המסגרת התפיסתית הקיימת, לפתח את הידע ואת התרבות הרלוונטיים ולהתגבר על השמרנות המוסדית של צה"ל. לאחרונה, דעכה המגמה להקמת יחידות מסוג זה, אך הדרכים החדשות לפיתוח ידע ותפיסות חדשות לא מפיקות למידה והשתנות של כלל המערכת באותה מידה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
קריין: גיא ישראלי
Thursday Dec 30, 2021
Thursday Dec 30, 2021
כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במאמר שלפניכם אעמוד על הבעייתיות הנוצרת ממצב זה, על הסיבות האפשריות להיווצרותו ועל דרכים אחדות לשיפורו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
Sunday Jan 02, 2022
Sunday Jan 02, 2022
רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחיתו את הישגי היריב, במערכה בעלת יעדים משולבים של פגיעה בתפקוד והשפעה על התודעה. במאמרם, הכותבים סוקרים את התפתחות המערכה בסייבר מצד איראן ושלוחותיה, מציגים תפיסות ומאמצים להתמודדות עם האיום ואף מספקים המלצות מערכתיות לקובעי המדיניות בתחום.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
Tuesday Jan 04, 2022
Tuesday Jan 04, 2022
העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים ואסטרטגיים אלה הכרחית להבנת העתיד שאליו אנו מתקרבים. עיוורון להשלכות לא ימנע את עידן הכב"ם, אבל עדכון של התפיסות, של התורות ואפילו של ההערכים של צה"ל בציפייה לתמורות העתידיות יכול לסייע למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בחובו.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016
לקריאת המאמר
קריין : רועי וינברג
Thursday Jan 06, 2022
Thursday Jan 06, 2022
כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018
קריין: גיא ישראלי
Sunday Jan 09, 2022
Sunday Jan 09, 2022
רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על ארגוני טרור הבנויים כרשת ניתן להשיג רק על ידי בנייה של עצמנו כרשת, לכן המניע לאימוץ הצעדים הקשים והמסובכים האלה נובע מהיתרונות המשמעותיים, אפילו הכרחיים, שמבטיח עידן הרשתיות.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015
קריין: גור מורד
Monday Jan 10, 2022
Monday Jan 10, 2022
בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Tuesday Jan 11, 2022
Tuesday Jan 11, 2022
בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים שיש לפשיטה קרקעית, החיוניים בהיבט האסטרטגי ולצרכי בניין הכוח. בשקלול רחב, רואים כי יתרונותיה של הפשיטה הקרקעית כדפוס פעולה רבים לאין שיעור על חסרונותיה. לכן, למרות החששות המובנים, על צה"ל לחזור לנקוט בה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן