77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Wednesday Dec 01, 2021
Wednesday Dec 01, 2021
הפעלת כוח בצה"ל מאורגנת על בסיס מפקדות ממונות על תחומי אחריות גיאוגרפיים ונושאיים. הארגון הזה נובע מההתמודדות מול צבאות סדירים; -מימוש התהליך המבצעי על ידי פירוק הבעיה למשימות לכל מפקדה על פי חלוקה הגיאוגרפית, בתמיכה של גופים נושאיים שסיפקו יתרון יחסי בתחומיהם, סיפקה מענה יעיל לאיומים על צה"ל ועל מדינת ישראל. איומים מתהווים כמו תמ"ס, חוצים את תחומי האחריות המסורתיים, ולכן צמח ריבוי של מנגנוני קשר ותיאום, במיוחד באמ"ץ, כדי לתכלל את המערכת המבצעית, שחלקיה פועלים בנפרד. הסיבוך של המערכת הזאת מגלה שחלוקת האחריות בין המפקדות הפכה למיושנת והגיעה ל'תקרת זכוכית'. המערכת כבר לא מספקת את היעילות הנדרשת, ולכן יש לארגן אותה מחדש לפי תפיסת הפעלה חדשה, ובטווח הקצר להגמיש אותה ולהקנות לה חיבוריות מוגברת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "המטה הכללי - חלק ב'" (מס' 10), מרץ 2017
קריין: ישורון תורג'מן
Sunday Dec 05, 2021
Sunday Dec 05, 2021
מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות־הגבול – הקמת מכשול גבול משוכלל יותר. בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2014-2012 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה. הסיבה לריסון שאפשר לחמאס "חופש חפירה", הייתה האיום הרקטי. למרות "כיפת ברזל" הרקטות נותרו אפקטיביות בשל יכולתן להפר את שגרת החיים בעורף גם בהינתן יכולת יירוט ישראלית באמצעות אזעקות "צבע אדום". מסקנת המאמר היא שכל עוד ייהנה חמאס מ"מרחב חסינות" להתעצמות ולחפירה בשטחו, הוא יוכל ללמוד את המכשול הישראלי ובסופו של דבר
גם לגבור עליו. המפתח היה ונותר – טיפול בנשק תלול המסלול.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״ גיליון ״ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א׳ פורסם במרץ 2018
Tuesday Dec 07, 2021
Tuesday Dec 07, 2021
צה"ל מתמודד עם אתגרי הלחימה בסביבה אזרחית, ללא תפיסה, מבנים ארגוניים מתוקפים ופיתוח כ"א הולמים. כותבי מאמר זה, תוך סקירת ספרות מצבאות העולם, טוענים כי ללא התקדמות בתחום זה תפגע במועילות המבצעית של צה"ל והוא ימשיך לחשוף את עצמו לסיכונים משפטיים ולביקורת העלולה להגביל את מרחב הפעולה. מתוך כך, מוצעים מספר שינויים שצה"ל יוכל לאמץ, דוגמת ארגון מחדש של יחידות הממשל, תוך מיסוד נפות אזרחיות-מרחביות ויחידת ממשל מטכ"לית. בנוסף, מצביעים הכותבים על הצורך בשילוב קצינים קבועים בעלי הכשרה ייחודית בקרב הכוחות המתמרנים, אשר יפעלו בהתאם לתו"ל והוראות מבצעיות ייעודיות, אימונים מותאמים, ואמצעים טכנולוגיים למימוש הפוטנציאל שבשילובם בקרב.
קריין: גור מורד
Wednesday Dec 08, 2021
Wednesday Dec 08, 2021
רבות נכתב על סגולותיה של העוצמה האווירית בכלל, ועל סגולותיו של חיל האוויר הישראלי, בפרט. העוצמה האווירית היא פועל יוצא של מחוללים רבים: איכות האדם, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, פיקוד, מודיעין ועוד. אך הבסיס המוצק שממנו נובעת העוצמה האווירית ושעליו היא נשענת, הוא עוצמת הארגון. במאמר זה נבקש להאיר את המרחב הנמצא "מאחורי הקלעים", ולטעון כי ארגונו של חיל האוויר כגוף המאזן בין מצוינות טקטית ובין מסגרת למידה מערכתית אפקטיבית הוא גורם קריטי בבואנו להסביר את הרלבנטיות המתמשכת של חיל האוויר בסביבה האסטרטגית שבה הוא פועל. המאמר יציג את ממדי העוצמה, את הגורמים המחוללים אותה ואת אלה העלולים להגביל אותה, כאמצעי להצגת הטיעון המרכזי – מרכזיותה של העוצמה הארגונית.
קריין: גיא ישראלי
Sunday Dec 12, 2021
Sunday Dec 12, 2021
לאורך השנים היחסים בין ישראל וארה"ב התאפיינו במתן סיוע כספי, צבאי ודיפלומטי אמריקאי מחד גיסא ולחץ פוליטי על ישראל לכבד סדר העדיפויות האמריקאי מאידך גיסא. ההזדהות הגדולה של הממשל הנוכחי עם ישראל, והעניין המופחת במזה"ת בכלל, שיבשו את הדינמיקה הזאת. כעת הבלמים והאיזונים המסורתיים על חופש פעולת ישראל כבר אינם מתקיימים, אותם בלמים אמריקאים אשר הצילו לא פעם את ישראל מטעויות ומשברים. בהיעדר לחץ אמריקאי על ישראל לסגל לעצמה בלמים ואיזונים שיוטמעו בתוך המערכת, ולהתכונן להשלכות הצפויות על מנגנוני הסיום העתידיים לעימותים צבאיים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
Tuesday Dec 14, 2021
Tuesday Dec 14, 2021
בשנים האחרונות גובר השימוש בסיוע הומניטרי לא רק להצלת חיים, אלא כחלק ממאמץ התודעה והדיפלומטיה הצבאית של צה"ל. זאת ניתן לראות במשלחות החילוץ הרבות ובבית חולים שדה שהוקם במעבר ארז במהלך מבצע "צוק איתן" וכן בבית חולים שדה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. ניכר שהטיפול המקצועי מביא לשינוי תודעתי בקרב המטופלים כלפי ישראל, יחד עם הכרה דיפלומטית חשובה מצד ארגוני סיוע ורפואה בין־לאומיים. לכן, יצירת עקרונות להפעלת הכלי של המאמץ ההומניטרי, כמאמץ רצוף ומתמשך, יכולה להביא להישגים משמעותיים לתוכנית המבצעית בשגרה ובחירום.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית
קריין: ישורון תורג׳מן
Thursday Dec 16, 2021
Thursday Dec 16, 2021
במִפקדות הבכירות של צה"ל, נודעת התופעה של קצינים המבטאים הסכמה פומבית חיובית לעמדות מפקדים בעוד שאינם מבינים את העמדות האלה, או אפילו מתנגדים להן. תופעה זאת, שמוכרת במחקר הזה כ"פסאדת ההרמוניה והצייתנות", מהווה חלק מהתרבות הארגונית במפקדות הבכירות. מנקודת מבט אנתרופולוגית-סוציולוגית, הפסאדה היא חלק מהטקסים של הבנייה חברתית שמתקיימים בתוך צה"ל, ואשר שמספקים את ההקשר לסמכות מפקדים ולקבלת החלטות. למרות התפקיד החשוב הזה, הפסאדה גם מסתירה מהמפקד את המציאות, וכן דעות שונות, ולפעמים אף גורמת לחוסר צייתנות ללא ידיעת המפקד. כדי להתגבר על הפסאדה, יכולים מפקדים יכולים לסטות מדפוסים טקסיים שמאפיינים דיונים בראשות קצינים בכירים, או לעקוף את הפסאדה דרך מגע ישיר עם השטח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: גור מורד
Sunday Dec 19, 2021
Sunday Dec 19, 2021
בשנים האחרונות הפנים צה"ל כי הוא מתקשה להתמודד לבדו עם מפת האיומים שעברה שינויים מרחיקי לכת. מאמר זה סוקר את התועלות הפוטנציאליות הצומחות מתוך מקצוע קשרי חוץ צבאיים, לצד התשומות הכרוכות בכך. צה"ל צפוי לשמר את עצמאות פעולתו ואת ייחודו, אך יחד עם זאת לבחון כל פעולה גם בראי האפשרות לממשה עם שותפים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
Tuesday Dec 21, 2021
Tuesday Dec 21, 2021
עיצוב מדיניות לזירה הפלשתינית ראשיתו בבחינת התפיסה שלנו את המערכת הפלשתינית. הכותבים, אל"ם ד', רמ"ח בקרה באמ"ן, ודב דל, טוענים שעל אף שלכאורה נוהגת המדיניות הנוכחית באופן שונה בעזה ובאיו"ש, בבסיסה ניצבת תפיסה אשר למעשה רואה בהן שני חלקים של מערכת פלשתינית אחת, נקודה שגוזרת עלינו הכרח בהסדר מול גורם ריבוני אחד. בנסיבות אלה נוצר "מלכוד אסטרטגי" - חשש מקידום הסדרה מול עזה במחיר ערעור יציבות הרשות, ומנגד סיכון שהימנעות ממנה תוביל לעימות צבאי רחב בדרום. לאור זאת, מציעים הכותבים תפיסה אחרת של המציאות. לפי תפיסה זו מתקיימות "שתי מערכות משנה פלשתיניות" בעלות זיקות רופפות מאוד. תפיסה מאתגרת זו מאפשרת בעיניהם מימוש מדיניות מבדילה ומתואמת מול השתיים. במדיניות זו, המעובה במרכיב של ניהול סיכונים, יש פוטנציאל לתהליך הסדרה של מדינת ישראל מול רצועת עזה
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
Thursday Dec 23, 2021
Thursday Dec 23, 2021
איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל, להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם, שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב-זירתי. בנוסף, נדרש חופש פעולה אסטרטגי על מנת להגדיל את מרחב הפעולה הצבאי במזה"ת שיושג באמצעות חיזוק הברית עם ארה"ב והרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אנטי-איראנים באזור. כדי להתמיד במאמצים אלה יש להימנע מעימותים שיסיטו משאבים מההתמודדות עם איראן.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.