77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Wednesday Oct 27, 2021
Wednesday Oct 27, 2021
חיל ים בשדה הקרב הרב־ממדי הוא חיל ים אשר פועל ונבנה אחרת. לא עוד פעילות המתנהלת כמעט במנותק מיתר זירות הלחימה, אלא תרומה ישירה למאמץ ההכרעה של האויב. המאמר יציג תפיסה באשר למקומו של חיל הים במסגרת מאמצי המהלומה, התמרון וההגנה הרב־ממדים. לטענת המחברים, לכוחות חיל הים עשויה להיות תרומה שהינה בבחינת מכפיל כוח למאמצים אלה אם ימומשו יתרונותיו היחסיים בתחומי האש מנגד, חשיפת האויב וההגנה המרחבית. עם זאת, בפני מימוש תפיסה זאת ניצבים כמה אתגרים ובכלל זאת הצורך של חיל הים להמשיך במשימותיו המסורתיות, כגון הגנת החופים ונתיבי השיט.
קריין: רועי וינברג
Sunday Oct 31, 2021
Sunday Oct 31, 2021
במאמר זה נטען שסרגלי המצוינות הנשאלים מחיל האוויר אינם בהכרח מתאימים להקשרים אחרים. במימד היבשתי, בניגוד לאווירי, פלטפורמות מיושנות או כאלו שנתקעות בדרך לשדה הקרב עדיין יכולות לתרות משמעותית לניצחון. בלוחמת יבשה המשמעות של סד"כ גדול, אפילו ברמת כשירות ומוכנות בינונית, היא גמישות אופרטיבית שעשויה להתגלות כחשובה יותר מריבוי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. המאמר קורא לאיזון מחדש בין כמות ואיכות, תוך שימור כוח מחץ נבחר ואיכותי ביותר, שיתווספו אליו חטיבות מילואים מובחרות שישלימו את כוח המחץ בסטנדרט המוכר כיום, וסד"כ מילואים גדול ברמת מוכנות והצטיידות בינונית שיידרש שבוע לפחות להתארגנות מקריאתו. הסד"כ הגדול יספק את הגמישות ביבשה שמגוון יכולות טכנולוגיות מספק בזירה האווירית.
המאמר פורסם לראשונה באפריל 2016, ב"בין הקטבים" - גיליון בניין הכח ב', מס' 7
קריין: גור מורד
Tuesday Nov 02, 2021
Tuesday Nov 02, 2021
באופן רשמי, צה"ל הוקם בשנת 1948, אך אפשר לאתר את שורשיו כבר במחתרות העבריות, ברעיון צבא העם בצרפת של המאה ה-18, במטה הכללי הגרמני והצרפתי במאה ה-19, ובשיטות ההכרעה והלחימה מנגד שיושמו במלחמות העולם. לא רק שיש לצה"ל יותר מנקודת מוצא אחת, אלא צבאות, כולל צה"ל, מקימים את עצמם מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות. לכן במחקר זה מוצגות עשר תמורות מרכזיות בסביבה שבה צה"ל פועל ואחריהן חמש מערכות שמדגימות את השינוי היסודי הנדרש בצה"ל. טענת המאמר היא ששינוי עמוק באסטרטגיה הצבאית מחייב שינוי עמוק במערכת הצבאית עצמה. לכן חדשנות בבניין הכוח היא תנאי הכרחי להפעלת כוח "אחרת". לפיכך, צה"ל נדרש להתפתח באופן יצירתי, וביתר שאת לעודד חשיבה יצירתית מבפנים, כדי לעודד התגברות על החסמים החזקים הבולמים שינוי, ואשר פוקדים כל ארגון גדול ובירוקרטי.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ב', מס' 7, אפריל 2016.
.קריין: ישורון תורג'מן
Sunday Nov 07, 2021
Sunday Nov 07, 2021
שינוי יכול להתרחש בארגון בשלושה כיוונים: מלמעלה למטה (מהנהלת הארגון או ראשיו, שמזהים את הצורך ויוזמים שינוי), מגורם חיצוני (כמו משבר תקציבי, מהפכה חברתית ועוד), או מלמטה למעלה. שינויים שמוּנעים מלמטה יזומים על ידי "סוכני שינוי". סוכן השינוי מזהה את השינוי הנדרש ורותם את הארגון לממשו. מחקר זה מברר את השלבים הנדרשים לבצע שינוי באופן הזה, מתאר את המכשולים שעלולים לפקוד את התהליך, ומפרט את התכונות הנדרשות לסוכני שינוי כדי להוביל שינוי בהצלחה. תובנות אלה נובעות מהספרות המחקרית מחד גיסא, ומהניסיון האישי של המחבר במערכת הצבאית מאידך גיסא.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.
קריין: גיא ישראלי.
Sunday Nov 07, 2021
Sunday Nov 07, 2021
המאמר מציג את סיפור ההתמודדות עם קשיי כוח האדם בצה"ל בראשית ימי המדינה. הקושי מוצג מהפרספקטיבה של צה"ל על שתי אוכלוסיות שונות: 1 .עולים שרמות העברית וההשכלה שלהם היו דלות והצבא נאלץ להתבסס עליהם; 2 .בוגרי שמיניות שהתחנכו בארץ והצבא בחר להיאבק על הארכת תקופת השירות שלהם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריין: ישורון תורג'מן.
Tuesday Nov 09, 2021
Tuesday Nov 09, 2021
תפיסת "משאבי האנוש" של צה"ל גורסת שמשרתיו נתפסים כבעלי ערך קבוע וסופי לארגון. מאמר זה מציע תפיסה אלטרנטיבית, של "הון אנושי", הקוראת לנתינת דגש רב יותר לאופן שבו מטפח הצבא ומעצים את יכולות פקודיו. החלופה מוגמת ע"י החלטות על מימון השכלה באגף התקשוב וביחידת "אופק". נוסף על ההבנה שמימון השכלה מהווה הטבה לפרט, לפי תפיסת ההון האנושי, השקעה בהשכלה הינה אמצעי להגדלת יכולתו המשרתים, ולכן ערכית בעבור צה"ל. שיטה זו מחייבת רגישות להבדלים בין ערך המושג מתוכניות לימוד וממוסדות שונים, שהמחקר לתת להם כימות והערכה.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בנושא בניין כוח אדם.
קריין: גור מורד
Thursday Nov 11, 2021
Thursday Nov 11, 2021
האם לחיילי צה"ל יש המענה הלוגיסטי הנדרש על־מנת לנצח את צבאות הטרור במלחמה הבאה? מאמר זה טוען, כי התשובה לכך הינה שלילית וכי בשל כך נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה בתחום (תפיסה, ארגון וטכנולוגיה) בדמות הקמת מערך לוגיסטי על־מרחבי. במוקד ההשתנות המוצעת, הקמת שלושה מרכזי לוגיסטיקה ארציים אשר יתנו מענה לכלל היחידות הלוחמות בקצה הטקטי, בחירום ובשגרה, באמצעות אווירייה יבשתית המורכבת מכלים אוטונומיים ובלתי מאוישים ובאמצעות שיפור הקישוריות הדיגיטלית בין המרכזים הלוגיסטיים לכוחות הלוחמים. כך יוכל המערך הלוגיסטי לתת מענה בזמן אמת לכוחות הלוחמים, אך גם להיערך מבעוד מועד לאתגרים המבצעיים הניצבים בפניו בכל ממדי הלחימה של צה"ל.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה ב׳ֿ
קריין: גיא ישראלי
Sunday Nov 14, 2021
Sunday Nov 14, 2021
במאמר "מצביאות במציאות משתנה" מתמקדים אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לפו"ש, ותא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, בשלושה תפקודים הנדרשים ממצביאים בנסיבות הייחודיות של התקופה הנוכחית: יכולת פיתוח ידע עדכני על מרחב אחריותם (הגאוגרפי או התחומי) שמציבה אותם כאוטוריטה צה"לית בתחום; יכולת שכנוע ורתימה של המפקדה האסטרטגית ושל העומד בראשה - הרמטכ"ל - להכרה בהתפתחות האתגר בגזרתם ובצורך לתת לו מענה על בסיס מענה ראשוני שפיתח המצביא; והמרכיב השלישי הנדרש הוא יכולת מסגור ההקשר האסטרטגי של אירועים טקטיים כדי לרתום את המערכת הצבאית ולהניע את הארגון לעבור במהירות מדפוס פעולה בבט"ש (שגרה) לדפוס מלחמה בנסיבות של הסלמה בגזרתם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מצביאות, מס' 33, אוגוסט 2021.
קריין: גור מורד
Monday Nov 15, 2021
Monday Nov 15, 2021
כעשור שצה"ל פועל במסגרת המערכה שבין המלחמות, ונראה כי מיקודה של המערכה עובר בשנים האחרונות שינוי ממטרה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל הראשון, להתמודדות עם האתגר האיראני ושאיפותיה האזוריות של איראן. כותבת שורות אלו טוענת כי התמודדות מושכלת עם אתגר זה מחייבת שינוי במב"ם, והצורך לשלב בין אופני הפעולה שהיו נהוגים בה עד כה, לבין ההקשר האזורי המתפתח של תחרות אסטרטגית אזורית בין ישראל לאיראן. על כן, עולה הצורך לגבש אסטרטגיה תחרותית מול איראן, שתכלול אופני פעולה וחשיבה תואמים, שיובילו גם לחשיבה מחדש על המרחב שבין המלחמות בצה"ל וגם יענו על האתגר של "ניצחון" בתחרות שכזו.
המאמר פורסם בנובמבר 2021, בגיליון "בין הקטבים - מעגל שלישי"
קריין: גור מורד
Tuesday Nov 16, 2021
Tuesday Nov 16, 2021
תפיסת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל - המב"ם - לא הביאה מייד לשינוי אצל אויביה. רק לאחר זמן רב הבינו יריבי ישראל - איראן, חיזבאללה וחמאס - כי יש שוני בין הפעולות הנקודתיות שנהגה ישראל לבצע על מנת למנוע את התעצמותם ולעכבה, לבין המערכה הנוכחית המתנהלת מולם. בשל עוצמת ישראל ועיסוקי אויביה באתגרים אחרים - מלחמת האזרחים בסוריה, מאבקים פנימיים ועוד - נקטו הגורמים האלה ריסון עצמי. מתוך חשש להסלמה ולגלישה למלחמה שאינה רצויה, וובפועל נהגו לגמד אותה. המחבר מתריע כי לצד הצלחה ישראלית מידת ההשפעה של המב"ם על כוונות האויב ועל יכולותיו איננה ברורה מספיק. לפיכך יש להמשיך ולהשקיע מאמצים נרחבים בהתכוננות למלחמה רחבת היקף.
קריין: רועי וינברג