77.3K
Downloads
329
Episodes
המקום בו המפקדים בצה”ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
Sunday Oct 10, 2021
Sunday Oct 10, 2021
אתגרי המימוש של תפיסת 'יבשה באופק', כתוכנית הנשענת באופן עמוק על טכנולוגיות מאפשרות, נעוצים בהבדלים בין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הפלטפורמות שבו החומרה היא הליבה, לבין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הלוחמה הרשתית שבו התוכנה היא הליבה. כותבי מאמר זה סוברים כי במתודולוגיות הפיתוח העדכניות בעולם, ביניהם ניהול מוצר ופיתוח גמיש (אג'ילי), טמון השורש להצעיד קדימה את כוחות היבשה, תוך הפנמה של אי הוודאות הכרוכה בתהליכי פיתוח של העידן החדש.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.
קריין: רועי וינברג
Tuesday Oct 12, 2021
Tuesday Oct 12, 2021
באירועים שכונו "גודל השעה", בלט דפוס חריג של פיגועי "בודדים" שהוצאו לפועל על ידי פלסטינים צעירים, שאינם משתייכים לארגון טרור. תוך שהם שואבים השראה זה מזה, חוליות קטנות ויחידים תכננו וביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי. השינוי שחל בתופעת הטרור מושרש בהקשר האזורי של ערעור סמכות ההנהגה הפוליטית המסורתית במזרח התיכון וגם במציאות הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית של הפלסטינים עצמם. איום הבודדים הציב בפני השב"כ אתגר מודיעיני עצום ובלתי צפוי. האיום אילץ את השב"כ להרחיב את המומחיות המסורתית ולהתחיל לפעול במרחבי פעולה חדשים - האינטרנט והרשתות החברתיות - תוך יצירת שיתוף פעולה עם יתר הגופים המופקדים על ביטחון המדינה כדי לאפשר התרעה, הרתעה והכרעה של הטרור.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
Thursday Oct 14, 2021
Thursday Oct 14, 2021
הרעיון שהלוחמה מבוססת הטכנולוגיה תחליף את הכוח הפיזי ואת הנוכחות האנושית בשטח, מעורר בצה"ל אי־נוחות ואף התנגדות. בניגוד לכך, טוענים הכותבים לעליונות הלוחמה מבוססת הטכנולוגיה, ולהגברת השימוש בה; בפרט, מציעים הכותבים מפת דרכים לשילוב הבינה המלאכותית בצה"ל, שלא מתוך מטרה להחליף את החיילים שבשטח, אלא מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן לאיגבור )סינרגיה( יעילות הלחימה. התהליך מתחיל בהנחת תשתית של תנאים מאפשרים: כוח אדם ייחודי, תשתיות Data Big ,טרנספורמציה דיגיטלית ומנהיגות מחויבת. שימת דגש על הטמעה הדרגתית, על הנגשת התוצרים, על הסברה על אופן פעולתם ועל אימוץ מקסימלי של תוצרים מהעולם האזרחי, יובילו את צה"ל להיות תבוני יותר, וכך גם יעיל ואפקטיבי יותר, בשדה הקרב ובשגרה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: רועי וינברג
Sunday Oct 17, 2021
Sunday Oct 17, 2021
החברה הישראלית סובלת מנטייה לראות את שטח לבנון כחבל ארץ מסוכן, קשה ואפילו "ארור" לפעולה צבאית. העמדה הזאת אכן מתבססת על כישלונות ואסונות שאירעו בלבנון בין השנים 1976-2006 ,אך הביטוי שלה הוא טראומתי, מוגזם ומתעלם מהישגים ניכרים של צה"ל בלבנון. הנטייה הזאת, המכונה במחקר זה "סינדרום לבנון", ניתנת לזיהוי בספרות, בקולנוע, בדיווחים תקשורתיים, בספרי היסטוריה ואפילו במחקרים של צה"ל. צה"ל צריך להתמודד עם הסינדרום כדי שכל דרכי הפעולה הנדרשות להתמודדות עם איומים מלבנון, כולל תמרון יבשתי ארוך טווח, יישקלו במקרה הצורך באופן רציונלי. הצעד המתבקש הוא לערוך ולפרסם לציבור מחקר על שלושים שנות המלחמה בלבנון (2006-1976), ביחד עם הלקחים שהופקו והפעולות שנעשו לתיקונם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.
Tuesday Oct 19, 2021
Tuesday Oct 19, 2021
ההשפעה של משחקי מלחמה על תפיסות יכולה להיות ניכרת, כפי שעולה מסיפור משחקי סיירה שנערכו במכון מחקר ראנד האמריקני. אומנם המשחקים עסקו בתפקיד הכוח האווירי האמריקאי במלחמות מוגבלות ושוחקו לפי עקרונות של לחימה מול צבאות סדירים, אבל הם הניעו גל של מחקר היסטורי על מלחמות נגד התקוממות וחתרנות, שנתמך בעל ידי הנשיא קנדי. גל זה התעצם בשורת מחקרי שטח בדרום וייאטנאם, בתצפיות היסטוריות ובמחקרים סוציולוגיים לצורך הבנה של טקטיקות ושל תורות לחימה במלחמות מוגבלות, אשר השפיעו גם על התפתחות מכון ראנד וגם על דפוסי הפעולה של כוחות אמריקאניים שהתגלמה בתפיסת המענה הגמיש. הלמידה שנבעה ממשחקי המלחמה מצביעה על ההזדמנות ועל הערך במעורבות אקדמית בעבור המערכת הצבאית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.
קריין: גור מורד
Wednesday Oct 20, 2021
Wednesday Oct 20, 2021
התפקיד של מערכת המודיעין במשחקים מתחיל עוד טרם שלב ההכנה, בפיתוח המשחק, וממשיך לתוך המשחק עצמו, וללמידה מהמשחק לאחר מכן, אבל המודיעין הזה צריך לכלול לא רק נתונים כמותניים אלא ידע תרבותי על תפיסות יריבינו. מודיעין תרבותי (שמתמקד בתרבות אסטרטגית) מהווה אלמנט קריטי למשחקי מלחמה מפני שגורמים יריבים אינם שחקנים גנריים ורציונליים אלא בני אדם שעברו תהליכי חברות לתוך מערכותיהם, שהקנו להם אמונות והעדפות שונות משלנו. כדי למצות את הפוטנציאל של מודיעין תרבותי, נדרש לערב את מומחי התחום במשחקים, ולחולל שינויים בתוך מערך המודיעין עצמו כדי להדגיש את המרכזיות של מודיעין תרבותי ללמידה צבאית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.
קריין: רועי וינברג.
Sunday Oct 24, 2021
Sunday Oct 24, 2021
תורת ההגנה המרחבית גובשה כבר בימי ראשית המדינה, אך מבחינת יישומה בפועל החלה שקיעתה עוד מימי מלחמת סיני ועד סוף העשור הראשון של המאה ה־21. האתגרים העכשוויים והעתידיים העומדים בפני מדינת ישראל יכולים לאפשר את לידתה מחדש. הכותב מציע לבנות ולארגן מחדש את מערך ההגנה המרחבית המבוסס על תושבי מרחבי הגבולות במדינה, לאור עקרונות ההגנה המרחבית מראשית שנות החמישים ולאור הלקחים שנצברו בצה"ל ובצבאות אחרים. לטענתו, רק שילוב של מערך ההגנה המרחבית עם הכוחות המתמרנים המוצבים בגבולות בשגרה, המסוגלים לפעילות הגנתית והתקפית כאחד, יאפשר התמודדות יעילה עם התקפות פתע של האויב.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בטחון שוטף - חלק ב׳
קריין: ישורון תורג׳מן
Monday Oct 25, 2021
Monday Oct 25, 2021
מיזוג מז"י ואט"ל נחשב לאחד המיזוגים הגדולים והמורכבים שנעשו עד כּה בצה"ל. מטרת התהליך הייתה לשפר את היכולות היבשתיות והלוגיסטיות במלחמה, בחירום ובשגרה, על מנת לתרום לניצחון צה"ל. התהליך נועד להביא לשיפור בניין הכוח ביחס לצורך המבצעי המשתנה, ניהול אפקטיבי של השלם הלוגיסטי, התייעלות משאבית בשני הארגונים ושימור החוזקות של שני הארגונים בארגון אחד. מאמר זה סוקר את התהליך, החל מהפערים ההיסטוריים שנדרשו לתיקון, שלבי התכנון והיישום, ולבסוף התפוקות וההישגים שהניב התהליך עד כּה.
המאמר נכתב בעת שהאלוף (מיל') קובי ברק היה מפקד זרוע היבשה, תא"ל (מיל') זיו אבטליון היה ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה וסא"ל אייל סאבא היה ראש מדור תפיסות באט"ל.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה.
קריין: גיא ישראלי
Tuesday Oct 26, 2021
Tuesday Oct 26, 2021
במשך שנים נהגה ארצות הברית להניח שיש לה עליונות במרחב הסייבר. תפיסה זו
הקשתה עליה לראות כיצד רוסיה וסין הצליחו לשלב בין "לוחמת מידע" ל־"לוחמת
סייבר" באופן מוצלח ובכך לחזק את יכולותיהן האסטרטגיות מולה. במאמר נבחנים
יחסי הכוחות בין שלוש המעצמות - רוסיה, סין וארצות הברית - בתחום לוחמת המידע
בעת הנוכחית. הניתוח מתבצע באמצעות בחינת הדרכים השונות בהן כל מדינה תופסת
את מרכיבי לוחמת המידע ומרכיבים קשורים כמו לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית
ועוד, וכן באמצעות סקירת תהליכי בניין הכוח שלהן שמבטאים, הלכה למעשה, את
המימוש בפועל של תפיסות אלו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: גור מורד
Wednesday Oct 27, 2021
Wednesday Oct 27, 2021
למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בניין הכוח - חלק ב׳
קריין: ישורון תורג׳מן