54.3K
Downloads
253
Episodes
המקום בו המפקדים בצה"ל מתעדכנים בסוגיות עכשוויות באומנות המערכה הצבאית
Episodes
7 days ago
7 days ago
הכוחות המיוחדים תמיד היו קטר מושך וקטליזטור לגיבוש ופיתוח שיטות לחימה, והטמעת טכנולוגיות ואמצעי לחימה חדשים. בעת המודרנית הכוחות המיוחדים של צה"ל, ובהם שייטת 13, נדרשים להתגבר על מגוון אתגרים ואילוצים, בהם ההתמודדות עם תפיסת A2/AD, תחרות הלמידה עם האויב והגבהת חומותיו, הצורך לפעול מתחת לסף המלחמה, הצורך "לשחק על מגרש יותר גדול" גיאוגרפית ובקצב המבצעים, והצורך לצמצם סיכונים לכוח הלוחם. לכן, נדרשים הכוחות המיוחדים של צה"ל לחזק את יכולתם לפעול בציוות כוחות מאויש ובלתי־מאויש. ההתקדמות בדרך פעולה זו צריכה להיות בצעדים מדודים ועקביים בכדי לפתח ידע ולרכוש אמון ביכולות אלו, ואין בה בכדי להזדכות על אתוס הלוחם והצורך בלוחמים בשייטת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 38, עוצמה ימית, פברואר 2022.
קריין: תומר כרמלי
Tuesday Jan 31, 2023
Tuesday Jan 31, 2023
בסרט "אהבה בשחקים" ישנן שתי סצנות המתארות הפעלה של כוח אווירי בפתיחת הסרט ובסיומו. שתי הסצנות מספקות זווית ראייה לאופן הקלאסי שבו הופעל כוח אווירי באותה התקופה בהמשך לכך בסרט "עין בשמים"מתאר את אתגרי ההפעלה העכשווית של כוח אווירי, הסצנות המתארות את הפעלת הכוח הופכות להיות מורכבות אף יותר דוגמת הסרטים אינה מובאת כאן לשם האנקדוטה בלבד. קולנוע הוא כלי מרכזי בעת המודרנית לביטוי רוח הזמן, אוסף הרעיונות, המוסכמות, הדעות והשקפות העולם המאפיינים את התקופה. ובהתאם לכך כל אחד מהסרטים מבטא את אופן הפעלת הכוח האווירי, את האתגרים ואת הדילמות האופייניות להפעלה זו בהתאם לתקופה שבה הוא צולם והופק.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', יוני 2017.
קריינית: יעל יקל
Tuesday Dec 06, 2022
Tuesday Dec 06, 2022
מבצע "עלות השחר" היה מבצע מוצלח שבו פגע צה"ל ביעילות בגא"פ, תוך בידול החמאס ומניעת הסלמת העימות לזירות נוספות. המבצע אמנם שיפר את ההרתעה במרחב, אך הרתעה היא מושג חמקמק, ובלתי מדיד. יש לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולכן, מחשש שהצלחת המבצע "תעוור" אותנו ל"פילים שבחדר", ראוי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא ההבנה שה"לוקסוס" שבמערכות חד־זירתיות נגמר וצה"ל יידרש להתמודד מעתה עם מערכות רב־זירתיות. השני נוגע למוכנות כוחות היבשה ולנכונות להפעילם. על צה"ל להוסיף ולבנות את כוחו למערכות רב־זירתיות ולשוב לתפיסת התמרון ההכרעתי שישרת את אסטרטגית צה"ל, הן במערכה שכזו והן בכדי להרתיע מפתיחת זירה נוספת במהלך מערכה חד־זירתית..
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון – אוגוסט 2022.
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
בעשורים האחרונים, התאפיינה הפעלת התמרון היבשתי התאפיינה בתחושת חמיצות, והדרג המדיני העדיף שימוש באש מנגד על פני כוחות היבשה. בניסיון לפתור את "מבוכת התמרון" הזאת, יצאה זרוע היבשה בתהליך למידה והתחדשות שנקרא "יבשה באופק". בתהליך, המתואר מנקודת מבטו של מפקד הזרוע דאז, היה ניסיון להשתחרר מדפוסי הפעולה המסורתיים ולזהות את הפוטנציאל התפיסתי והטכנולוגי הבא. השימוש בגניאולוגיה, קרי דיון היסטורי ביקורתי, יצר תחושת משבר והגדרה של הבעיה ושל המענה הנדרש – מימוש הכרעה אופרטיבית של אויב נעלם בשטח הררי וסבוך המשגר מעומק שטחו המוגן לעבר העורף הישראלי. בתהליך התרחשה קפיצה פרדיגמטית שהביאה לגיבוש תפיסה חדשה ומעודכנת של תמרון משולב אמיתי – תשלובת יבשה, מודיעין ואוויר, על בסיס לוחמה רשתית, כוחות מיוחדים ועוד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', ינואר 2016.
קריין: ישורון תורג'מן
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
בעימותים הגדולים ברחבי העולם בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה חדה בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב. למרות זאת, בצה"ל ההתעוררות למיצוי טכנולוגיית הכטב"מ עבור כוחות היבשה, כחלק מתהליך בניין כוח סדור, החלה באיחור רב ובאופן חלקי. ישנה כעת הזדמנות, בטכנולוגיית הכטב"מ הקיימת בצה"ל, להובלת לוחמת היבשה לכדי מהפכה ביכולתה להתגבר ולהתמודד עם אתגרי שדה הקרב העכשוויים. אך כדי להקים אווירייה יבשתית עצמאית, הכפופה לכוח היבשתי ומופעלת על ידיו, נדרשת תפיסת הפעלה עדכנית ודינמית. כדי להטמיע את תפיסת לוחמת היבשה התלת־ממדית, המבוססת על אווירייה יבשתית עצמאית ולהוביל שינוי תרבותי עמוק בצה"ל נדרשות התאמות ארגוניות ובראשן הקמת חיל כטב"מ בזרוע היבשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
קריין: גיא ישראלי
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
Wednesday Nov 30, 2022
בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה בשירות נשים במילואים שניתן להסביר, בין היתר, על ידי שילובן של נשים במגוון הולך וגדל של תפקידים במערך הסדיר, בד בבד עם מגמת העדפה של צה"ל לשילוב משרתים ומשרתות על בסיס מקצועי ומוטיבציוני, וחשיפה של יותר ויותר נשים לאפשרות שהייתה סגורה בפניהן בעבר. אין להתעלם מן האתגר שמהווה כניסתן של נשים למערך המילואים, אך היא טומנת בחובה ערך רב עבור הצבא והמדינה, והזדמנות אדירה עבור הנשים המשרתות ואוכלוסיית המשרתים כולה. לשירות מילואים של נשים יש פוטנציאל להיות מחולל שוויון של ממש בחברה הישראלית בכלל, וקפיצת מדרגה מקצועית ואיכותית באפקטיביות של צה"ל בפרט.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
קריין: ישורון תורג'מן
Monday Oct 31, 2022
Monday Oct 31, 2022
בעשורים האחרונים ניכרות בצבאות העולם שתי מגמות, אשר במובנים מסוימים ניתן לראותן כהפוכות זו מזו: יותר צבאות – בעיקר ממדינות מערביות-דמוקרטיות – פותחים את תפקידי הלחימה לנשים; אולם התוצאה של פתיחת תפקידי הלחימה בפני נשים מתורגמת לאחוז קטן ושולי בלבד של נשים מסך כל הלוחמים. כותב מאמר זה מתחקה אחר תהליכי פתיחת מקצועות הלחימה לנשים בצבאות שונים, ומבקש לאפיין מודלים שהתגבשו לעצם פתיחת המקצועות ולאופן שילובן של הנשים הלכה למעשה. בחינה ביקורתית של הנעשה בעולם, לאור השתנות שדה הקרב בעשורים האחרונים ומאפייני הלחימה הנדרשים, מספקת לצה"ל כלים וחומר למחשבה נוסף על הפוטנציאל המערכתי של נשים במערך הלוחם והאופן בו נכון לממשו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022.
קריין: גור מורד
Monday Oct 31, 2022
Monday Oct 31, 2022
לצבאות, בעיקר מערביים, יש נטייה ל"הקסמות" מטכנולוגיה צבאית עולה שאמורה לשנות את מאפייני הלחימה ולעיתים יש הטוענים שגם את טבעה. תחום הסייבר הוא ללא ספק תחום שהביא ל"הקסמות" כזו, בין היתר כי הפעולות בתחום זה חשאיות וחסויות, מה שמקשה על הצופה הביקורתי לבקרם. החשיבה בצה"ל לגבי השילוב של סייבר התקפי במלחמה עדיין לא מפותחת, והמלחמה באוקראינה מהווה הזדמנות טובה לדבר עליה. מלחמת רוסיה־אוקראינה מספקת הזדמנות למידה באשר לעוצמתם היחסית של מרכיבים שונים, ישנים וחדשים, שחלקם נתפסים כמשנים את פני תופעת המלחמה. למידה זו תאפשר לצה"ל, בראיה עתידית, "לנרמל" את מקומם של כל המלחמה החדשים בתרחיש של מלחמה כוללת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
Monday Oct 31, 2022
Monday Oct 31, 2022
"גם הצד החזק יכול להפעיל אסטרטגיה של התשה – לפגיעה ברצון של האויב להלחם. כך פעלה ישראל אל מול הפת"ח בלנון בין השנים 1972-1970 .מאמץ המלחמה המתמשך הלם את יתרונה החומרי והאיכותי של ישראל והיה לכן נוח גם בהיבט צמצום הנפגעים לכוחותינו. יתרה מזו, בהעדר אופצייה הכרעתית, אסטרטגיה של פעולות קטנות היקף, אך כואבות, נותנת למדינה ישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית. גם לנוכח האתגרים הנוכחיים, הטענה היא שהתשה מהווה מפתח לניצול חולשות היריב תוך הסתמכות לא רק על היכולת הצבאית, אלא גם, ובעיקר על כושר העמידה המרשים של החברה והכלכלה הישראלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון ביטחון שוטף א', מס' 15, מרץ 2018.
קריינית: יעל יקל