במעבר למלחמות מוגבלות המבוססות על התשה, התמקדו אויבי ישראל התמקדו באיום על העורף הישראלי, בעיקר באמצעות נשק תלול מסלול. שינוי זה הביא את החזית האזרחית למרכז העימות (במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה), וההגנה עליה הפכה להיות תפקידו המרכזי של צה"ל. המתח העיקרי בתפקיד הזה הוא בין התגוננות, קרי הרצון לשמור על מיגון ועל חיי אדם מצד אחד, לבין הצורך לאפשר שגרת חיים רגילה ככל הניתן, מצד שני.  בד בבד, טענת המאמר היא שהמחוזות של פיקוד העורף מייצגים את הרמה המקומית־ – מערכתית המתאימה להתמודד עם מתח זה, באמצעות מיפוי האיומים והצרכים ויצירת מענה דיפרנציאלי. ניהול המתח וההצלחה בהגנה העל העורף מונעת הישגים מהאויב ומשפיעה על המערכה כולה.

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

Share | Download(Loading)